בחפירות חניון גבעתי שמנהלות רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים, התגלה לאחרונה ממצא יוצא דופן: קורות עץ עבות, שנשרפו במהלך חורבן הבית הראשון בשנת 586 לפני הספירה.
לדברי מנהלת החפירה, אפרת בוצר, "נראה שהקורות הללו, אשר שימשו, כנראה, לקירוי חצר פנימית של מבנה מתקופת הבית הראשון, קרסו במהלך החורבן אל רצפת המבנה. אנחנו משערים שהטיח, שכיסה את קירות המבנה ונמס בזמן השריפה, כיסה גם את קורות העץ המפוחמות, והוא זה שעזר להשתמרותן יוצאת הדופן".
"מאד נדיר למצוא בארץ עצים עם כמות יפה של טבעות, ופה, בעיר דוד, מצאנו קורות עבות, שיש להן הרבה טבעות, וזה מהווה פוטנציאל מחקרי", מוסיפה ד"ר יוהנה רגב מרשות העתיקות, שחוקרת את הממצא. "ככל שיש לעץ יותר טבעות, הדבר מסייע לנו להגיע לרזולוציה גבוהה יותר של תיארוך", היא מסבירה. "אם עד היום יכולנו לתארך ממצא בטווח של מאות שנים, הרי שעכשיו אנחנו מגיעים לתיארוך מדויק יותר, בטווח של 10 שנים בלבד".
מנהלי החפירה, ד"ר יפתח שלו מרשות העתיקות ופרופ' יובל גדות מאוניברסיטת תל אביב, מסבירים כי הממצא מעיד על עוצמת החורבן בירושלים: "ברור לנו שהמבנה הגדול הזה נשרף במתכוון וקרס בבת אחת. מעניין לראות שבתקופה הפרסית, לאחר החורבן, התושבים חסמו את הכניסה לאזור הזה אך המשיכו לגור בחלקים אחרים של המבנה. לדבריהם, ההחלטה להתיישב לצד החורבות ובתוכן מראה על רצון עז לשמר את הזיכרון. "יצירת מרחב זיכרון היא צורך אנושי בסיסי, במיוחד אחרי אירוע טראומטי. התושבים בחרו במודע להשאיר את ההרס כעדות לחורבן, ובנו מחדש לצדו במקום לפנות אותו".
"אנחנו רגע לפני תשעה באב", מוסיפה בוצר, "זה נותן תחושה שראית את הרגע של החורבן, את הרגע שבו הכל התרחש, וזה מאד נוגע ללב".
שר המורשת, עמיחי אליהו, התייחס לממצא החדש ואמר: "האדמה של ירושלים ממשיכה להעיד את מה שיש מי שמנסים להכחיש. קורות העץ שנשרפו בחורבן הבית הראשון הן עדות אילמת אך עוצמתית לקיומו של העם היהודי בירושלים לפני כ-2,600 שנה. ערב תשעה באב, הגילוי הזה מזכיר לנו שהקשר שלנו לירושלים אינו רק קשר של אמונה, אלא גם של היסטוריה, ארכיאולוגיה וזיכרון לאומי. תפקידנו הוא להמשיך לחשוף את האמת, לשמר אותה ולהעביר אותה בגאווה לדורות הבאים".
