יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, קבע כי מה שהיה נכון וטוב לעבר, לא טוב למערכת הבחירות הקרובה, והחליט לאסור את העברת המידע של נציגי המפלגות אל המפלגות בכדי ליידע מי טרם מימש את זכותו להצביע ביום הבחירות.
בהחלטתו קבע השופט סולברג כי העברת מידע על עצם ההצבעה ועל נסיבותיה, ובהן שעת ההצבעה וסוג הקלפי (קלפיות בבתי חולים או קלפיות לאנשים מוגבלים בניידות, למשל) מהווה פגיעה בפרטיות ואינה מותרת לפי הוראות חוק הגנת הפרטיות. עוד נקבע כי דיני הבחירות אינם מסמיכים את נציגי המפלגות להעביר מידע זה לצורך פעילות מפלגתית, ובהיעדר הסמכה מפורשת – העברת המידע אסורה.
ההחלטה ניתנה בעקבות פנייה שהגיש עו"ד שחר בן מאיר, שלעמדתו הצטרפה גם הקליניקה להגנת הפרטיות באוניברסיטת תל אביב. בפנייה נטען כי הנוהג, שלפיו נציגי מפלגות בקלפיות מעדכנים בזמן אמת באמצעות יישומונים אילו מצביעים כבר הצביעו ובכך מיידעים את המפלגות מי טרם הצביע ואת מי צריך להמריץ לבחור, פוגע בזכות לפרטיות ובחשאיות הבחירות.
במטרה להשיב לפניה, התבקשו סיעות הכנסת להציג את עמדתן. סיעות הליכוד, ש"ס ויהדות התורה טענו כי אין בנוהג משום הפרת הדין, סיעת הציונות הדתית הצטרפה לעמדת הליכוד ואילו יתר הסיעות לא הביעו עמדה לגופו של עניין.
בהחלטתו קבע יו"ר ועדת הבחירות, השופט סולברג, כי מידע בדבר עצם ההצבעה ונסיבותיה הוא מידע פרטי, וכי נציגי המפלגות נחשפים אליו אך ורק לצורך מילוי תפקידם בקלפי. שימוש במידע זה לצורך איתור מצביעים שטרם הגיעו והמרצתם להצביע אינו עולה בקנה אחד עם המטרה שלשמה נמסר המידע, ולכן אסור לפי חוק הגנת הפרטיות.
בסיום החלטתו ציין השופט סולברג כי ההכרעה משקפת את המצב המשפטי הקיים בלבד, ואינה מביעה עמדה באשר להסדר הראוי בעתיד. עוד קרא לבחינה מקיפה של היחס בין דיני הבחירות לדיני הגנת הפרטיות, במיוחד לנוכח ההתפתחויות הטכנולוגיות של השנים האחרונות.
יש לציין שהמפלגות רשאיות, כמו בעבר, להשתמש בהתאם לחוק במידע שהן מקבלות מפנקס הבוחרים לצורך קשר עם הבוחרים, אולם מידע זו אינו כולל מידע על ההצבעה בפועל.
