בית הדין לעבודה בירושלים, אישר היום (שלישי) תובענה ייצוגית נגד רשת רמי לוי שיווק השקמה, בגין ניכוי חוסרים בקופה משכרם של קופאיות וקופאים.
את ההחלטה קיבלה השופטת רחל ברג-הירשברג, זאת לאחר בקשה שהוגשה על ידי שני קופאים, האחד תושב שכונת הר נוף בירושלים, והשני תושב שכונת נווה יעקב,
בכתב התביעה שהוגש לפני שלוש שנים, טענו כי הם מבקשים לראות בתביעתם תביעה ייצוגית, בשל מה שהגדירו 'עשיית עושר ולא במשפט'. אמנם נזקם האישי של שני התובעים היה מועט, האחד דיבר על נזק של 45 שקלים, והשני על סכום גדול יותר של 257 שקלים, אולם לנוכח העובדה שהם נדרשו לשלם זאת מכיסם, החליטו להגיש תובענה ייצוגית.
בבקשתם לראות את התביעה כ'ייצוגית', נכתב כי "כל עובדי רמי לוי ובפרט הקופאים והקופאיות שעבדו החל מ-7 שנים לפני הגשת בקשת האישור, ואשר הרשת גבתה מהם כספים בגין חוסרים בקופה, בין אם הם עדיין עובדים ובין אם לאו".
"עניינה של בקשה זו נוגעת להתנהלותה הקלוקלת של הרשת שנוהגת מזה שנים להשלים חוסרים בקופה בסניפים שבבעלותה באמצעות הורדת הסכומים מתלושי השכר של עובדיה או באמצעות חיובם להשלים את השכר במזומן מכספם בסוף היום. כך במשך שנים מנצלת רשת רמי לוי בחוסר תום לב ובניגוד גמור לדין את פערי הכוחות הקיים בינה לבין חברי הקבוצה, הקופאים והקופאיות, ואת העובדה כי לרוב עובדים אלו מוחלשים מבחינת הזדמנויות עבודה חלופיות ותנאי שכר, ומאלצת אותם להסכים למציאות בה נלקחים מידי חודש מאות שקלים בגין חוסרים בקופה".
העובד הראשון שהגיש את כתב התביעה הינו עובד שהועסק בסניף רמי לוי מהדרין, בגבעת שאול בירושלים. לטענתו באחד הימים בחודש אפריל שנת 2018 התגלה חוסר בקופתו, והמנהלת שלו ביקשה ממנו להשלים את החוסר במזומן, ומשסירב הוא גילה כי נוכה לו בתלוש המשכורת סכום של 45 שקלים. גם העובד השני עבד באותו סניף במשך כשש שנים, וגם הוא סיפר כי היו מספר פעמים שנדרש לשלם במזומן, וכאשר לא היה משלים את הסכום בקופה במזומן, הסכום נוכה לו בתלוש המשכורת.
בעילת התביעה, נכתב כי יש בכך הפרת חוק הגנת השכר, פיצויי הלנת שכר, ואף הפרת חוק שכר מינימום, שכן עלה שהמבקשים הינו משתכרים בשכר מינימום והרי שבגיית הכספים החברים, מביא לכך שהשכר נמוך מזה שנקבע בחוק שכר מינימום.
כאמור, היום בית הדין לעבודה קיבל את הטענה המרכזית וקבע כי חוסרים המתגלים בקופת מרכול אינם יכולים להיחשב "חוב" לפי חוק הגנת השכר, ולכן לא ניתן לנכות בגינם סכומים משכר העובדים מכוח סעיף זה.
בית הדין הדגיש את אופיו המגן של חוק הגנת השכר והצורך למנוע מצב שבו מעסיק עושה שימוש בגישה הישירה שלו לשכר העובד כדי לגבות באופן חד-צדדי סכומים שלטענתו העובד חייב לו.
