ראש שירות הביטחון הכללי לשעבר, רונן בר, הגיש היום (רביעי) לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד תביעת לשון הרע בסך שלושה מיליון שקלים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, בטענה כי פרסם נגדו האשמות שקריות בנוגע להתנהלותו בשעות שקדמו למתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023.
בכתב התביעה החריף, המשתרע על פני עשרות עמודים בצירוף נספחים, טוען בר כי נתניהו מנסה לשכתב את השתלשלות האירועים שהובילה לטבח ולהטיל עליו את האחריות, תוך התעלמות מהתרעות ביטחוניות שהעביר לו בחודשים שקדמו למתקפה.
במוקד התביעה עומד פרסום של נתניהו ברשת X מיום 28 בספטמבר 2026, שבו טען כי בר קיים בליל המתקפה שיחות רבות עם הרמטכ"ל דאז הרצי הלוי ועם ראש אמ"ן דאז אהרון חליוה, אך למרות הסימנים המעידים בחר שלא לעדכן את ראש הממשלה, שלא להתריע לכוחות בשטח ושלא לפנות את משתתפי מסיבת הנובה.
נתניהו הוסיף בפרסום כי בר שלח לאזור צוות מצומצם של לוחמי שב"כ, דבר המעיד, לשיטתו, על כך שידע שקיימת סכנה ממשית.
בר דוחה את הדברים מכל וכל וטוען כי מדובר בהאשמות שנועדו להציגו כאדם שידע מראש על מתקפת הטרור ובחר במודע שלא לפעול להצלת חיים. בכתב התביעה הוא מתאר את הדברים כעלילת דם נגד מי שהקדיש 35 שנים לביטחון המדינה.
אחת הטענות המשמעותיות המופיעות בכתב התביעה נוגעת להתרעות שהעביר בר לנתניהו בחודשים שקדמו ל-7 באוקטובר.
לטענת בר, הוא התריע בפני ראש הממשלה שוב ושוב מפני התעצמות חמאס, שחיקת ההרתעה הישראלית והאפשרות להתפתחות מערכה רב-זירתית.
לפי התביעה, כחודשיים לפני המתקפה אמר בר לנתניהו במפורש: "אני מעביר לך התרעה אסטרטגית למלחמה", תוך שהבהיר כי שירות הביטחון הכללי אינו מסוגל לספק בהכרח התרעה מדויקת על היום והשעה שבהם תפרוץ המלחמה.
עוד נטען כי בר העביר לראש הממשלה מכתב חריג שבו התריע מפני התקרבות ל"סופה המושלמת", אולם במקום לאמץ את מסקנותיו, התמקד נתניהו, על פי הנטען, בצורך בחיזוק האבטחה שלו ושל בני משפחתו.
חלק נרחב מכתב התביעה מוקדש למדיניות הביטחונית שהוביל נתניהו כלפי רצועת עזה לאורך השנים.
לטענת בר, ראש הממשלה הוביל מדיניות שנועדה לשמר את השקט ברצועה, למנוע הסלמה ולשמר את חמאס כגורם שלטוני. מדיניות זו, לדבריו, אפשרה לארגון הטרור להתעצם ולהפוך לכוח צבאי משמעותי בגבולה של ישראל.
בר טוען כי בניגוד למדיניות שהכתיב הדרג המדיני, הוא המליץ פעם אחר פעם על מהלכים התקפיים, ובהם סיכולים ממוקדים של בכירי חמאס ושל גורמים שהכוונו פיגועים מרצועת עזה ליהודה ושומרון.
בין היתר מתואר בכתב התביעה מפגש שקיים בר עם נתניהו בנובמבר 2022, עוד לפני חזרתו של נתניהו לראשות הממשלה, שבו עדכן אותו על המלצה קודמת לפעול לסיכולו של מנהיג חמאס ברצועה, יחיא סינוואר.
בפגישה נוספת, שהתקיימה במאי 2023, המליץ בר להרחיב את השימוש בסיכולים ממוקדים כדי לשקם את ההרתעה הישראלית. לפי כתב התביעה, בתגובה להמלצה הביע נתניהו חשש כי אויבי ישראל יגיבו בביצוע פעולות דומות נגדו באופן אישי. לטענת בר, המלצותיו לא קודמו והמדיניות נותרה בעינה.
סוגיה נוספת שמעלה בר בתביעה נוגעת להעברת הכספים מקטאר לרצועת עזה. לטענתו, השב"כ התנגד למדיניות העברת הכספים והזהיר כי הכסף עלול להגיע לזרוע הצבאית של חמאס ולשמש להתעצמותו.
בר טוען כי מידע מודיעיני שהועבר לנתניהו, בין היתר בדיונים שנערכו באוגוסט 2020 ובמאי 2021, הצביע על כך שכספים שהוצגו כמיועדים למטרות הומניטריות ולשיקום הרצועה הגיעו בפועל לזרוע הצבאית של ארגון הטרור.
למרות זאת, לטענתו, נתניהו המשיך לאפשר את העברת הכספים ולא שינה את המדיניות. בר קושר בכתב התביעה בין מדיניות זו לבין ההתעצמות הצבאית של חמאס בשנים שקדמו למתקפת 7 באוקטובר.
חלק מרכזי בתביעה מוקדש להשתלשלות האירועים בשעות שקדמו למתקפה, ולסתירת הטענות שפרסם נתניהו.
בניגוד לטענת ראש הממשלה, שלפיה בר קיים שיחות רבות עם הרמטכ"ל ועם ראש אמ"ן באותו לילה, טוען ראש השב"כ לשעבר כי כלל לא שוחח עמם. לדבריו, אנשי השב"כ התייחסו ברצינות למידע המודיעיני שהתקבל, שיתפו את גורמי צה"ל ואף הפיצו בשעה 03:03 התרעה מתוקשבת לגורמים הרלוונטיים.
עוד נטען כי המזכיר הצבאי של ראש הממשלה עודכן במהלך הלילה, ולכל המאוחר בשעה 03:55, בתמונת המצב המודיעינית שהייתה באותה עת. בר מדגיש כי המזכירות הצבאית היא ערוץ העדכון הרשמי של ראש הממשלה, וכי ההחלטה אם להעירו ומתי מתקבלת במסגרתה.
באשר לטענה שלא הורה לפנות את מסיבת הנובה, טוען בר כי השב"כ אינו אחראי לרישוי מסיבות או למעקב אחריהן, וכי הוא עצמו כלל לא היה מודע לקיומה של המסיבה.
גם הטענה שלפיה שיגור צוות לוחמי השב"כ מעיד על ידיעה מוקדמת בדבר המתקפה נדחית בתביעה. לדברי בר, כוחות מסוג זה מוקפצים עשרות פעמים בשנה בעקבות חששות לפיגועים, ואין בהחלטה לשגרם כדי להעיד על ידיעה מוקדמת בדבר מתקפה רחבת היקף.
עם זאת, בר מבהיר בכתב התביעה כי שב"כ כשל בחלקו באי-מתן התרעה על מתקפת חמאס, וכי הוא עצמו נושא באחריות לכשלי הארגון כמי שעמד בראשו. לדבריו, אף אחד מגורמי הביטחון, ובכללם השב"כ, לא העריך באותו לילה כי חמאס עומד לפתוח במתקפה כוללת.
בר מתייחס בכתב התביעה גם לעימות שהתגלע בינו לבין נתניהו סביב פיטוריו מראשות השב"כ. לטענתו, החרפת הפרסומים נגדו אינה מקרית, והיא קשורה בין היתר לתצהיר שהגיש במסגרת ההליך המשפטי נגד פיטוריו.
בתצהיר זה, לדבריו, העלה טענות בדבר הסכנות הביטחוניות שבהעסקת אנשים במעגל הקרוב לראש הממשלה, אשר במקביל סיפקו שירותים לקטאר ועסקו בקמפיין השפעה לטובתה, בזמן המלחמה בחמאס והמשא ומתן לשחרור החטופים.
בנוסף טוען בר כי התנגד לניסיונות של נתניהו לעשות שימוש בשב"כ ובאמצעיו נגד מחאות פוליטיות, באופן שהוא מתאר כניסיון להפוך את הארגון למעין "משטרה חשאית".
לצד הפיצוי הכספי בסך שלושה מיליון שקלים, מבקש בר מבית המשפט להורות לנתניהו לפרסם תיקון או הכחשה לדברים שפרסם, בהתאם להוראות חוק איסור לשון הרע. הוא מבקש גם לחייב את ראש הממשלה בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורכי דינו.
בר מציין כי לאורך תקופה ממושכת נמנע מלהגיש תביעה, מתוך ציפייה להקמת ועדת חקירה ממלכתית שתבחן את אירועי 7 באוקטובר באופן עצמאי ויסודי. אולם, לטענתו, לנוכח המשך הפרסומים נגדו והיעדר ועדת חקירה ממלכתית, החליט לפנות לבית המשפט.
עוד מבקש בר כי במסגרת ההליך יורה בית המשפט על חשיפת מסמכים רלוונטיים, שחלקם מצויים, לטענתו, ברשות ראש הממשלה או בשליטתו.
