צרפת התעוררה הבוקר (ראשון) לאחר אחת מיממות המחאה הסוערות שידעה בתקופה האחרונה. מאות אלפי בני אדם יצאו אתמול לרחובות הערים הגדולות במחאה על יוקר המחיה, שחיקת השירותים הציבוריים והמצב במערכת החינוך, אולם בחלק ממוקדי ההפגנות הפכה המחאה לעימותים אלימים עם כוחות הביטחון, שכללו הצתות, ביזת חנויות ותקיפת מבני ציבור.
על פי נתוני משרד הפנים הצרפתי, כ-550 אלף בני אדם השתתפו בהפגנות ברחבי המדינה, בעוד המארגנים העריכו את מספר המשתתפים בכ-800 אלף. ההפגנות התקיימו בעשרות מוקדים ברחבי צרפת, ולמעלה מ-400 מפגינים נעצרו.
אחד ממוקדי האלימות הבולטים היה בעיר מרסיי, שם הצליחו מפגינים רעולי פנים לפרוץ לבניין העירייה, לאחר שניפצו את דלת הכניסה באמצעות מחסומי מתכת. כמה מהפורצים חדרו לתוך המבנה וגרמו לנזק, לפני שכוחות המשטרה התערבו. במקביל, עשרות בתי עסק באזור שבין בניין המחוז לנמל הישן נבזזו וניזוקו.
גם בפריז נרשמו עימותים קשים. קבוצות של מתפרעים הציתו כלי רכב ופחים, יידו חפצים לעבר שוטרים והתעמתו עם כוחות הביטחון בכמה מוקדים, בהם אזור כיכר מדלן והרחובות הסמוכים לארמון האליזה ולאספה הלאומית. המשטרה נאלצה להזעיק את יחידת העילית CRS 8, המתמחה בהתמודדות עם הפרות סדר חמורות, והשתמשה בגז מדמיע כדי לפזר מתפרעים.
המהומות התפשטו גם לערים נוספות. בעיר ליל חדרו מפגינים לבניין העירייה וגרמו לנזק, וחנויות בעיר נבזזו. בעיר ליון הוצתה וניזוקה לשכת תיירות בכיכר בלקור, ובבורדו נגרם נזק למבנים של לשכת המסחר והתעשייה. בעיר סנט אטיין דווח על מפגין שידו נקטעה בעקבות פיצוץ רימון שהרים במהלך העימותים.
גל המחאה הנוכחי החל לפני כמה שבועות בקרב תלמידי תיכון, שדרשו להגדיל את התקציבים למערכת החינוך, להתמודד עם המחסור במורים ולשפר את התנאים בבתי הספר. במהלך השבועות האחרונים נסגרו מאות מוסדות לימוד, ובכמה ערים הפכו הפגנות התלמידים לעימותים עם המשטרה. אלא שבימים האחרונים התרחבה המחאה אל מעבר למערכת החינוך. ארגוני עובדים, פעילים חברתיים ותומכים בתנועת "האפודים הצהובים", שזכורה מגל המחאה הגדול נגד הנשיא עמנואל מקרון בשנת 2018, הצטרפו להפגנות במחאה על ההתייקרויות ועל הפגיעה בכוח הקנייה של הציבור.
ראש ממשלת צרפת גינה בחריפות את האלימות והבהיר כי הממשלה לא תיכנע למעשי הפחדה. גם הנשיא עמנואל מקרון התייחס לאירועים והאשים את גורמי האלימות בניסיון לפגוע במוסדות המדינה. בממשלה מפנים אצבע מאשימה כלפי גורמי שמאל קיצוני, בעוד המפגינים מדגישים כי בבסיס המחאה עומדת מצוקה כלכלית וחברתית אמיתית.
העימותים מציבים את השלטון הצרפתי בפני אתגר משמעותי, כחצי שנה לפני הבחירות לנשיאות. המחאה, שהחלה בדרישות לשיפור מערכת החינוך, הפכה בתוך שבועות ספורים להתפרצות רחבה של זעם ציבורי, והחשש בפריז הוא כי אירועי סוף השבוע אינם מסמנים את סיום המשבר, אלא שלב נוסף בהסלמתו.
