עימות משפטי התפתח היום (רביעי) במהלך הדיון במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו, סביב היקף חקירתו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט. בעוד ההגנה מבקשת להרחיב את החקירה לפעולות שביצעו המשטרה והפרקליטות לאחר שניתנו האישורים לפתיחה בחקירות, בפרקליטות מתנגדים למהלך וטוענים כי הוא חורג מגבולות העדות.
עד כה התמקדה חקירתו של מנדלבליט בפעולות שבוצעו לפני מתן אישורי היועץ המשפטי לממשלה לפתיחה בחקירות נגד נתניהו, ובאופן שבו ניתנו האישורים עצמם. כעת מבקשת ההגנה לבחון גם את הפעולות שבוצעו בהמשך החקירות, בין היתר על רקע עדותו של מנדלבליט בדבר פעולות שנעשו ללא אישורו.
התובעת יהודית תירוש הזהירה מפני הרחבת גבולות העדות באופן שישליך גם על הליכים משפטיים אחרים. לדבריה, חובתו של בית המשפט לצמצם את החקירה לנושאים ההכרחיים בלבד, ובראשם אישורי היועץ המשפטי לממשלה. אלא שהשופט משה בר-עם הציג עמדה שונה והצביע על הדברים שכבר נשמעו במהלך עדותו של מנדלבליט. "פה הדלת כבר נפתחה. הוא העיד ושמענו דברים שלכאורה מצריכים בירור יותר מעמיק", אמר בר-עם.
תירוש השיבה כי על בית המשפט להגביל את החקירה לסוגיית האישורים, אולם השופט הקשה עליה בשאלה: "איך אפשר להתעלם מכך שהיועץ המשפטי בא לפה ומעיד על פעולות בלתי חוקיות?!"
תירוש עמדה על התנגדותה והסבירה כי בהתאם לפסיקה, אין מקום להפוך את עדותו של בעל תפקיד בכיר בתביעה לבחינה של תהליכי העבודה הפנימיים במערכת אכיפת החוק.
לדבריה, רוב הפסיקה דחתה בקשות לזמן תובעים לעדות בנושאים עובדתיים הנוגעים לעבודתם, וקבעה כי תהליכי קבלת ההחלטות בתביעה אינם אמורים להתברר במסגרת עדותם בבית המשפט.
התובעת הוסיפה כי אף שחוק יסוד: הממשלה מחייב את אישור היועץ המשפטי לממשלה לפתיחת חקירה נגד ראש ממשלה ואת הגשת כתב האישום נגדו בידי היועץ, אין בכך כדי להצדיק חקירה בלתי מוגבלת של תהליכי עבודתו.
המחלוקת מתעוררת לאחר שבמהלך ימי עדותו הקודמים אישר מנדלבליט כי היו פעולות חקירה שבוצעו ללא אישורו, ובכללן פעולות שהגדיר כחמורות. מנגד, הוא עמד על כך שנתן את האישורים הנדרשים לפתיחת החקירות נגד נתניהו.
כעת ניצבת בפני בית המשפט השאלה האם לאפשר להגנה להעמיק בבחינת פעולות החקירה שבוצעו לאחר מתן האישורים, או לקבל את עמדת הפרקליטות ולהגביל את המשך עדותו של מנדלבליט לסוגיית האישורים בלבד.
