הבטחות בחירות נהוג להפר וזהו כלל ידוע בפוליטיקה, השאלה את מה ניתן להפר. ראש הממשלה נתניהו הבטיח שלא לזנוח את שותפיו הטבעיים ואת המפלגות לקואליציה הנוכחית. בשמאל לעומת זאת הבטיחו הבטחות רבות יותר, לא לשבת עם החרדים, לא לשבת עם הערבים, לא לשבת עם נתניהו ולהקים וועדת חקירה ממלכתית מיד עם הקמת הממשלה לצד עוד כמה הבטחות שוליות.
בעוד שבשמאל יתקשו להפר את ההבטחות, לנתניהו אין בשביל מי ומה להפר את ההבטחות. כך יוצא שבמשחק הפוליטי גוש הימין תקוע עם 53 מנדטים וחוסר של שמונה מנדטים להקים ממשלה, בעוד שבגוש השמאל המספר הנדרש להם גדול יותר, והוא עומד על 13 מנדטים שחסרים. אז מה הן האופציות שעומדות בפנינו כעת לאחר פרסום תוצאות האמת.
מה ההליך
ראשית נתחיל בהליך; פרסום התוצאות הסופיות אמש, הן עבור הציבור ולא עבור החוק. לרשומות הן תכנסנה רק לאחר חתימתו של יו"ר ועדת הבחירות השופט נועם סולברג, ורק אז הוא יגיש אותן לנשיא המדינה. המהלך הזה יקרה רק ביום רביעי, וכל זה בהנחה שסיפור חקירת השב"כ על טוהר הבחירות במגזר הערבי, לא יביא לעיכוב המהלך.
לאחר העברת התוצאות החתומות אל הנשיא, יזמן אליו יצחק הרצוג את כלל המפלגות שנכנסו לכנסת, ויבקש לשמוע מהם את המלצתם על מי להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה. לאחר שישמע, רשאי הנשיא להטיל על מי שימצא לנכון את הרכבת הממשלה, כאשר שיקול הדעת נתון לו. החלטתו תצטרך להתקבל תוך שבעה ימים מיום פרסום התוצאות, כלומר לכל המאוחר עד ליום רביעי שבוע אחרי.
על פי כל הערכות, הרצוג לא יתעכב עם ההליך ויטיל את המלאכה תוך זמן קצר. עם נתינת המנדט למועמד, תחל ספירה לאחור של 28 ימים, שבהם יצטרך אותו מועמד לפנות חזרה לנשיא ולהגיד 'עלה בידי'. למקרה שלא יעשה זאת, רשאי הנשיא על פי שיקול דעתו להרחיב את התקופה עד ל-14 יום נוספים. ככל ולא הצליח המועמד להרכיב, המנדט חוזר אל הנשיא שיטיל את המלאכה על המועמד השני. גם הפעם ניתנים 28 ימים, אולם במקרה הנוכחי אין עוד אפשרות של הארכת משך הזמן. ככל ולא עלה בידי המועמד השני להרכיב ממשלה, עומדת בפני הכנסת אופציה של הגשת 61 חתימות לנשיא, כשהם ממליצים על אחד מתוך 120 הח"כים שירכיב את הממשלה. במקרה שכזה ניתן פרק זמן של 14 ימים לאותו ח"כ. היה ולא מצליח להרכיב את הממשלה, הכנסת ה-26 תפוזר וישראל יוצאת לבחירות, כשעדיין נמשכת ממשלת המעבר בראשות בנימין נתניהו.
האופציות השונות
האופציות השונות שעומדות בפני השמאל והימין להרכבת ממשלה, הן אינן פשוטות, אולם כבר נאמר שהפוליטיקה זו אומנות האפשר, ועל כן אין לשלול שום אופציה. נתחיל עם גוש השמאל.
אופציה ראשונה; גדי איזנקוט מקבל מהנשיא את המנדט, ופותח במו"מ מול מפלגות גוש השמאל. המו"מ חייב להיות מהיר ומוסכם כשבו יצטרכו לחלק תפקידים, ובעיקר לקבל הסכמה על המשך המהלך מול שותפים חדשים, ואיזו הבטחה להפר. הפרה לשבת עם החרדים יכולה לעלות את גוש השמאל מ-48 ל-61 בצירוף שס ויהדות התורה שמחזיקות 13 מנדטים באמתחתן. בכדי שזה יקרה, צריכה להיות הסכמה של כל אחד מ-48 הח"כים שמרכיבים את גוש השמאל. כבר עתה נראה שמדובר במהלך קשה, אולם לא מן הנמנע שבכדי להעיף את נתניהו מהשלטון יהיו בשמאל מוכנים לבלוע את המהלך. אלא שהסכמה של השמאל עוד לא נותנת את הכרטיס להקמת ממשלה, שכן גם לצד השני ישנן דרישות, כלומר גם למפלגות החרדיות יש דרישות, ובראש ובראשונה זה הסדר מיידי לכל סיפור גיוס בחורי ישיבה. כל זה יכול לקרות רק לאחר אישור מגדולי ישראל, שכרגע לא רואים אופציה בישיבה עם ממשלת שמאל. רק אם תשתנה הדעה, ניתן יהיה להתחיל במו"מ על דרישה לפתרון מיידי בנושא הגיוס.
אופציה שניה; איזנקוט פותח במו"מ עם החרדים, לא מבקש את האצבע שלהם להקמת ממשלתו, אך כן מבקש שלא יצביעו נגד במליאת הכנסת, כשמצידו הוא מתחייב להעניק פתרון לחוק הגיוס עד ל-31 במרץ, היום בו הממשלה חייבת להעביר תקציב בקריאה שניה ושלישית, שאם לא כן הכנסת מתפזרת אוטומטית. במהלך שכזה, איזנקוט מצליח להקים ממשלת מיעוט שרחוקה מאוד מ-61 ח"כים, הוא לא מפר הבטחה של ישיבה עם החרדים, וגם לא מפר הבטחה של ישיבה עם הערבים, ואפילו לא נשען על קולות הערבים בכדי להקים ממשלה. הרווח הנוסף: הוצאתו של נתניהו מלשכת ראש הממשלה, והחזקה בתפקיד של ראש הממשלה, גם לחודשים נוספים כראש ממשלת מעבר. בכדי שיקרה מהלך שכזה, המפלגות החרדיות צריכות לקבל את אישור גדולי התורה, ולדעת את הרווח הוודאי של המהלך, שאם לא כן, המחיר שישלמו המפלגות החרדיות בבחירות חוזרות, יהיה מחיר כבד מאוד, כששס עשוייה להימחק ואף לא לעבור את אחוז החסימה.
אופציה שלישית; איזנקוט מציג ממשלת מיעוט בכנסת ונשען על קולותיהם של הערבים. מהלך שכזה מביא לו 62 תומכים. לשם כך הוא חייב לוודא שאין מתנגדים בתוך גוש השמאל, שכן די בשני עריקים, והוא יעמוד בפני 'התרגיל המסריח 2' והתבזות מוחלטת מול כל העם, כשהליכה לבחירות לאחר מכן, משמעותה קריסה מוחלטת של מרבית מפלגות השמאל-מרכז. אם מהלך שכזה מצליח לאיזנקוט, הוא עשוי להוביל לקריסת החומה הימנית, ולהביא אותו בהמשך לחפש עריקים בליכוד שיעבו את ממשלתו.
אופציה רביעית; נתניהו מקבל את המנדט מהנשיא, ומנסה 'לגנוב סוסים' מהצד השני. מדובר במהלך קשה עד בלתי אפשרי, שכן לא מדובר באצבע אחת-שתיים, אלא בלא פחות משמונה תומכים שיצטרכו לעבור צד.
אופציה חמישית; נתניהו מקים ממשלת אחדות בחסות מלחמה מול איראן, בונה ממשלה דומה לזו שהוקמה עם גנץ בימי הקורונה, כשיכול להכליל בה סעיף נוסף על פרישתו בעוד שנתיים ותמיכת כלל חברי הקואליציה במועמדותו לנשיאות כתנאי להעברת השרביט לאיזנקוט או לכל מועמד אחר מגוש השמאל. מהלך שכזה, יצריך להציג את תנאי המלחמה באופן מיידי, והפרת הבחירות של השמאל שלא לשבת עם נתניהו.
אופציית בחירות חוזרות
האופציה הנוספת שקיימת, היא הליכה לבחירות חוזרות. בכדי שמהלך שכזה יקרה נדרשים 61 ח"כים שיסכימו לפזר את הכנסת וללכת לבחירות באופן מיידי. באם אין 61 ח"כים, ההליך יוכל להתרחש רק ללא הקמת ממשלה, ובפרקי הזמן שהוזכרו לעיל. עם זאת יש בידי הצדדים לקצר את ההליך. למשל, אם וכאשר נתניהו מקבל ראשון את המנדט מהנשיא, ביכולתו להמתין ימים בודדים ולחזור לנשיא ולומר כי לא עלה בידו. המשמעות היא שהנשיא צריך לבחור מיידית במועמד השני, ובכך נחסך פרק הזמן עד לסיום 28 הימים, ובוודאי גם את התוספת שמתאפשרת לנשיא להעניק. פרק הזמן שנחסך יכול לעמוד קרוב לחודש וחצי. הרווח של נתניהו במהלך של בחירות חוזרות, היא הישארותו כראש ממשלת מעבר עד להקמת ממשלה קבועה. אמנם לא מדובר במצב אידיאלי, אך עדיין מדובר בממשלת ימין.
אם חשבנו שהמשחק הפוליטי הסתיים עם סגירת הקלפיות, הנה ניתן ללמוד כי המשחק האמיתי מתחיל עכשיו, והסוף עוד לא נראה באופק.
