ארצות הברית הולכת היום (שלישי) לקלפיות לאחת ממערכות הבחירות המשמעותיות ביותר בשנים האחרונות. שנתיים לאחר ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ושובו לבית הלבן, נדרשים האמריקנים להכריע מי ישלוט בשני בתי הקונגרס בשנתיים שנותרו לכהונתו. תוצאות ההצבעה יקבעו במידה רבה את יכולתו של הנשיא להמשיך ולקדם את מדיניותו הכלכלית, הביטחונית והפנימית, ואת היקף הכוח שיעמוד לרשות מתנגדיו הפוליטיים.
הבחירות, המכונות 'בחירות האמצע' משום שהן מתקיימות באמצע תקופת כהונתו של הנשיא, אינן כוללות הצבעה על הנשיאות עצמה. עם זאת, בפועל הן משמשות מבחן פוליטי משמעותי לנשיא המכהן, במיוחד כאשר מפלגתו מחזיקה בשליטה בבית הלבן ובשני בתי הקונגרס.
במרכז מערכת הבחירות הנוכחית עומד המאבק בין המפלגה הרפובליקנית, המבקשת לשמר את כוחה בקונגרס, לבין המפלגה הדמוקרטית, הרואה בבחירות הזדמנות לשנות את מאזן הכוחות בוושינגטון ולהציב מגבלות על המשך יישום תוכניותיו של טראמפ.
ההצבעה מתקיימת על רקע מתיחות פוליטית עמוקה בארצות הברית, מחלוקות חריפות סביב מדיניות הממשל, דאגה ציבורית מיוקר המחיה והשלכות העימותים הצבאיים במזרח התיכון.
הקרב על בית הנבחרים: רוב של מושבים בודדים
מוקד מרכזי במערכת הבחירות הוא בית הנבחרים האמריקני, שבו עומדים לבחירה כל 435 המושבים. חברי הבית נבחרים אחת לשנתיים, ולכן כל מערכת בחירות עשויה לשנות את הרכבו באופן משמעותי.
המפלגה הרפובליקנית מגיעה לבחירות כשהיא מחזיקה ברוב מצומצם בלבד. מצב זה הופך שורה של מחוזות בחירה מתנדנדים לבעלי חשיבות מכרעת, שכן מעבר של מספר קטן יחסית של מושבים ממפלגה אחת לאחרת עשוי להספיק לשינוי השליטה בבית.
הדמוקרטים מתמקדים בניסיון לזכות במושבים המוחזקים כיום בידי רפובליקנים, בעיקר במחוזות פרבריים ובאזורים שבהם נרשמה בשנים האחרונות תחרות צמודה בין שתי המפלגות.
בין המדינות שבהן מתנהלים מאבקים חשובים על מושבים בבית הנבחרים נמצאות פנסילבניה, ניו יורק, איווה, אריזונה וקליפורניה. בחלק מהמחוזות האלה עשויים פערים קטנים יחסית במספר המצביעים לקבוע מי יישלח לוושינגטון.
אובדן השליטה בבית הנבחרים יהווה מכה פוליטית משמעותית לטראמפ. רוב דמוקרטי בבית יוכל להקשות על העברת חקיקה, לעכב יוזמות תקציביות ולהפעיל את סמכויות הפיקוח של הקונגרס על פעילות הממשל.
בתרחיש כזה צפויה להתפתח מערכת יחסים מורכבת בין הבית הלבן לקונגרס, שתדרוש משא ומתן בין שתי המפלגות בנושאים שבהם נדרשת הסכמה לחקיקה ולתקציבים.
הסנאט: הרפובליקנים מגינים על הרוב
המערכה על השליטה בסנאט מורכבת אף היא, אם כי נקודת הפתיחה של הרפובליקנים נוחה יותר.
בסנאט האמריקני מכהנים 100 חברים, שניים מכל מדינה. בניגוד לבית הנבחרים, חברי הסנאט נבחרים לתקופה של שש שנים, ורק חלק מהמושבים עומדים לבחירה בכל מערכת בחירות.
הפעם מתמודדים על 35 מושבים, מהם 33 במסגרת הבחירות הרגילות ושניים בבחירות מיוחדות. ערב הבחירות מחזיקים הרפובליקנים ב־53 מושבים, לעומת 47 מושבים בידי הדמוקרטים ושני עצמאיים הנמנים עם המחנה הדמוקרטי.
כדי להשיג שליטה בסנאט יידרשו הדמוקרטים להגדיל את כוחם בארבעה מושבים נטו, משימה המחייבת אותם להצליח במספר מדינות שבהן נהנים הרפובליקנים מתמיכה משמעותית.
בין הזירות המרכזיות נמצאות צפון קרוליינה, מיין, אוהיו, איווה, אלסקה וטקסס. במקביל, הדמוקרטים נדרשים להגן על מושבים במדינות כמו מישיגן וג'ורג'יה, שבהן התנהלו בשנים האחרונות מערכות בחירות צמודות.
בטקסס מתנהל מאבק בין התובע הכללי הרפובליקני קן פקסטון לבין המועמד הדמוקרטי ג'יימס טלאריקו. במיין נאבקת הסנאטורית הרפובליקנית הוותיקה סוזן קולינס על המשך כהונתה, ואילו באוהיו מנסה הסנאטור הדמוקרטי לשעבר שרוד בראון לשוב לקונגרס.
לתוצאות הבחירות לסנאט חשיבות החורגת מהמאבק על חקיקה. הבית העליון מחזיק בסמכות לאשר מינויים בכירים בממשל הפדרלי, שופטים פדרליים ושופטים לבית המשפט העליון. שינוי בשליטה בסנאט עשוי אפוא להשפיע גם על יכולתו של טראמפ למנות בעלי תפקידים מרכזיים בהמשך כהונתו.
יוקר המחיה והמלחמה באיראן במרכז מערכת הבחירות
אחד הנושאים המרכזיים שהעסיקו את הציבור האמריקני במהלך מערכת הבחירות הוא המצב הכלכלי. מחירי מוצרי הצריכה, עלויות הדיור, שירותי הבריאות ומחירי האנרגיה ממשיכים להשפיע על סדר היום של משפחות רבות, כאשר המפלגות מציגות גישות שונות להתמודדות עם יוקר המחיה.
הדמוקרטים מבקשים למקד את הדיון בעלויות המחיה ובהשפעת החלטות הממשל על מצבם הכלכלי של האזרחים. מנגד, הרפובליקנים מדגישים את תוכניותיהם הכלכליות, את הפחתת המסים ואת מדיניות הממשל שנועדה, לשיטתם, לחזק את הכלכלה האמריקנית.
לצד הכלכלה, גם העימות עם איראן והשלכותיו תופסים מקום משמעותי במערכת הבחירות.
המעורבות האמריקנית בעימות הצבאי במזרח התיכון, השפעותיו על מחירי האנרגיה והשאלות הנוגעות להמשך המדיניות כלפי טהרן הפכו לנושאים בעלי משקל בשיח הציבורי בארצות הברית.
סוגיה נוספת היא מדיניות ההגירה. טראמפ הפך את המאבק בהגירה הבלתי חוקית לאחד מעמודי התווך של מדיניותו, בעוד הדמוקרטים מותחים ביקורת על היבטים שונים של אכיפת ההגירה ועל השלכותיה החברתיות והמשפטיות.
גם סוגיות ההפלות, שירותי הבריאות, הביטחון האישי והיחסים בין הממשל הפדרלי למדינות השונות מעסיקות את הבוחרים, כאשר משקלן משתנה ממדינה למדינה.
לא רק הקונגרס: 36 מדינות בוחרות מושל
לצד הבחירות הפדרליות, ב־36 מדינות בארצות הברית מתקיימות היום גם בחירות למשרת המושל.
המושלים עומדים בראש הרשות המבצעת במדינותיהם ומחזיקים בסמכויות רחבות בנושאי תקציב, חינוך, תשתיות, ביטחון פנים ומדיניות ציבורית. במקרים רבים הם ממלאים תפקיד מרכזי גם בעימותים משפטיים ופוליטיים בין המדינות לבין הממשל הפדרלי.
בין המדינות שבהן מתקיימות בחירות למושל נמצאות טקסס, פלורידה, ניו יורק, קליפורניה, ג'ורג'יה, מישיגן, ויסקונסין ואריזונה.
במספר מדינות מתמודדים מועמדים על תפקיד שמתפנה בעקבות מגבלות כהונה או פרישת המושל המכהן, ובאחרות מבקשים המושלים הנוכחיים להיבחר לתקופת כהונה נוספת.
המאבק על משרות המושלים נושא גם משמעות פוליטית לקראת הבחירות לנשיאות בשנת 2028. מושלים מצליחים עשויים לצבור מעמד ציבורי ארצי ולהפוך בעתיד לדמויות מרכזיות במפלגותיהם.
במקביל נערכות בחלק מהמדינות הצבעות על יוזמות חקיקה מקומיות, ובהן הצעות הנוגעות למיסוי, בריאות, דיור וכללי ההצבעה. בקליפורניה, למשל, נדרשים הבוחרים להכריע בין היתר בהצעה להטלת מס חד־פעמי על הונם של מיליארדרים.
ההצבעה המוקדמת והקרב על שיעורי ההשתתפות
יום הבחירות הרשמי מתקיים היום, אולם מיליוני אמריקנים כבר מימשו את זכות ההצבעה שלהם במהלך השבועות האחרונים, באמצעות הצבעה מוקדמת בקלפיות ובאמצעות פתקי הצבעה שנשלחו בדואר.
ההצבעה המוקדמת הפכה בשנים האחרונות למרכיב חשוב במערכות הבחירות בארצות הברית, והיא מאפשרת למפלגות לרכז מאמצים בהבאת מצביעים שטרם הצביעו לקלפיות ביום הבחירות עצמו.
אחד הגורמים המרכזיים שישפיעו על התוצאות הוא שיעור ההשתתפות בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות. שתי המפלגות השקיעו משאבים נרחבים בניסיון לגייס מצביעים, במיוחד במחוזות ובמדינות שבהם הפערים בין המועמדים עשויים להיות מצומצמים.
בניגוד לבחירות לנשיאות, שבהן שיעורי ההצבעה גבוהים בדרך כלל, בבחירות האמצע משתתף לעיתים חלק קטן יותר מבעלי זכות הבחירה. לפיכך, יכולתן של המפלגות להביא את תומכיהן לקלפיות עשויה להיות בעלת השפעה רבה על התוצאה.
מה המשמעות עבור ישראל?
לתוצאות הבחירות עשויה להיות גם השפעה על היחסים בין ארצות הברית לישראל, אף שהנשיא ימשיך להחזיק בסמכויותיו בתחום מדיניות החוץ והביטחון.
הקונגרס ממלא תפקיד חשוב באישור תקציבים, בהקצאת סיוע ביטחוני ובפיקוח על פעילות הממשל. שינוי בהרכבו עשוי להשפיע על הדיונים בנוגע למדיניות האמריקנית במזרח התיכון, להתמודדות עם איראן ולהמשך התמיכה בישראל.
הסוגיות הקשורות לישראל ולעימותים באזור הפכו לחלק מהוויכוח הפוליטי האמריקני, במיוחד על רקע המלחמות האחרונות והשאלות הנוגעות להיקף המעורבות הצבאית של ארצות הברית.
עם זאת, גם במקרה של שינוי בשליטה בקונגרס, לא צפוי שינוי אוטומטי במדיניות החוץ האמריקנית. הנשיא ממשיך לעמוד בראש הרשות המבצעת, בעוד סמכויות הקונגרס מתמקדות בין היתר בחקיקה, בתקציבים ובפיקוח.
מתי יגיעו התוצאות?
הקלפיות ברחבי ארצות הברית נפתחות ונסגרות בשעות שונות, בהתאם לחוקי המדינות ולאזורי הזמן. הקלפיות הראשונות ייסגרו במהלך הלילה לפי שעון ישראל, ובהמשך יחלו להתפרסם תוצאות ראשוניות מהמדינות שבמזרח ארצות הברית.
ככל שיתקדם הלילה, יתווספו תוצאות ממדינות נוספות, ובהן מדינות המערב. במרוצים שבהם הפערים יהיו קטנים במיוחד, ייתכן שההכרעה תתעכב בשל הצורך בספירת פתקי הצבעה בדואר, השלמת בדיקות או ספירות חוזרות.
התמונה הפוליטית המלאה עשויה אפוא להתבהר רק לאחר השלמת הספירה במחוזות המתנדנדים.
הקונגרס החדש צפוי להתכנס ב־3 בינואר 2027, ומאותו מועד יחול מאזן הכוחות החדש בין שתי המפלגות.
מבחן פוליטי מכריע לטראמפ
מעבר לחלוקת המושבים בקונגרס, לבחירות הנוכחיות משמעות פוליטית רחבה עבור הנשיא טראמפ. תוצאותיהן ישקפו את מצב התמיכה בשתי המפלגות לאחר שנתיים של כהונתו השנייה, ועשויות להשפיע על סדר היום הפוליטי לקראת הבחירות לנשיאות בשנת 2028.
שמירה רפובליקנית על השליטה בשני בתי הקונגרס תאפשר לטראמפ להמשיך לקדם את מדיניותו בתנאים פרלמנטריים נוחים יחסית. לעומת זאת, השתלטות דמוקרטית על אחד הבתים או על שניהם תחייב את הממשל להתמודד עם התנגדות משמעותית יותר למהלכיו.
כך או כך, הבחירות הנערכות היום אינן רק מאבק על מושבים בסנאט ובבית הנבחרים. הן יקבעו את מאזן הכוחות הפוליטי בוושינגטון לשנתיים הקרובות, ויהוו נקודת ציון מרכזית בעיצוב המשך כהונתו של הנשיא ה־47 של ארצות הברית.
