יו"ר סיעת יהדות התורה, ח"כ יצחק פינדרוס, הבהיר הבוקר (חמישי) לנשיא המדינה יצחק הרצוג כי הסדרת מעמדם של לומדי התורה והפסקת ההליכים נגדם הן הסוגיות המרכזיות שיעמדו מבחינת סיעתו על הפרק לקראת הקמת הממשלה הבאה. הדברים נאמרו במהלך ההתייעצויות בבית הנשיא, במסגרתן נפגש הרצוג עם נציגי יהדות התורה.
"אנחנו מגיעים לכאן בראש מורם, אבל מייצגים ציבור שגם הוא בראש מורם, אך נמצא פצוע ונרדף על היותו לומד תורה", אמר פינדרוס בפתח דבריו. הוא התייחס למעצרם של בני ישיבות, ובין היתר הזכיר מקרה של חתן שנעצר במהלך שבעת ימי המשתה שלו.
פינדרוס מתח ביקורת חריפה על היחס כלפי הציבור החרדי, ואמר כי מדובר במציאות בלתי מתקבלת על הדעת במדינת ישראל. "אנחנו כבר כמעט שלוש שנים נרדפים", אמר, והוסיף כי הוא מצפה גם מבית הנשיא, שאמור להיות גורם מאחד בחברה הישראלית, להשמיע את קולו נגד מה שהגדיר כהסתה בלתי נתפסת כלפי לומדי התורה.
יו"ר הסיעה הבהיר כי מבחינת יהדות התורה, הסדרת מעמדם של בני הישיבות קודמת לכל שיקול פוליטי אחר. "לפני הרכבת ממשלה, אחרי הרכבת ממשלה, זה הנושא הראשון", הדגיש.
כאשר ביקש הנשיא להבין מהן הדרישות הקואליציוניות של הסיעה, השיב פינדרוס כי יהדות התורה מצפה מכל ממשלה שתקום, ללא קשר לזהות העומד בראשה, להציב בראש סדר יומה את הטיפול במעמדם של לומדי התורה.
במהלך הפגישה ציטט פינדרוס ממכתבו של הרב הראשי הראשון לישראל, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, סבו של נשיא המדינה, שבו הדגיש את חובתה של המדינה לתמוך בבני הישיבות השומרים על נכסי הרוח של העם היהודי.
הנשיא הרצוג התערב בדברים והזכיר כי סבו כתב את המכתב לדוד בן־גוריון, וכי בין השניים התקיימה התכתבות מרתקת. עם זאת, ביקש הרצוג להציג את התמונה ההיסטורית במלואה.
"צריך גם לזכור, ואם כבר נעשה את הקונטקסט מלא, אז הסבא שלי גם התיר לבני הישיבות להתגייס לצה"ל ולהילחם בתש"ח, במלחמת עצמאותנו", אמר הנשיא.
הרצוג הוסיף כי סבו תמך מאוד בצה"ל ואף אמר לבנו, חיים הרצוג, לימים נשיא המדינה: "אם אינך הולך להיות רב בישראל, לך תהיה קצין בצה"ל".
פינדרוס השיב כי הדברים אינם סותרים את עמדת יהדות התורה, שכן הסיעה מתייחסת באופן ממוקד לבני ישיבות שתורתם אומנותם. "זה בדיוק הקונטקסט שאנחנו מדברים עליו", הבהיר.
הנשיא מצדו הדגיש את הערכתו לעולם התורה ולציבור החרדי. "אני מאוד מעריך את הציבור החרדי, ומאוד מעריך את לומדי התורה", אמר. לדבריו, לימוד התורה הוא יסוד מרכזי בעם היהודי, שאפשר את שימור זהותו לאורך הדורות והעניק לו יכולות אינטלקטואליות יוצאות דופן.
עם זאת, הרצוג הדגיש כי השאלה העומדת על הפרק היא כיצד ניתן לקיים עולם של לומדי תורה לצד הצורך להגן על המדינה בתקופה ביטחונית מורכבת, המחייבת משאבים ומאמצים אנושיים כבירים.
בהמשך עבר הנשיא לשאלת חוק הגיוס, וביקש לברר האם יהדות התורה מוכנה לבחון מתווה חדש שיאפשר להגיע להסכמה ציבורית רחבה יותר.
"האם יש לכם מתווה ששונה ממה שהיה עד עכשיו? כלומר, אפשרות לחוקק חוק גיוס שניתן להגיע איתו בהסכמה יותר רחבה?", שאל הרצוג. הנשיא הוסיף וביקש לדעת האם מקובל על הסיעה שמי שאינו לומד תורה יתגייס לצה"ל.
בתגובה הבהיר פינדרוס כי עמדתה העקרונית של יהדות התורה לא השתנתה מאז קום המדינה, וכי הדרישה מתייחסת למי שתורתו אומנותו בלבד, ולא לפטור גורף לכל אדם חרדי.
לדבריו, ההסדר ההיסטורי מעולם לא התבסס על עצם השתייכותו של אדם לציבור החרדי, אלא על מעמדו כמי שמקדיש את זמנו ללימוד תורה. פינדרוס הדגיש כי זהו גם העיקרון שעליו מבקשת הסיעה לשמור במסגרת החקיקה העתידית.
הרצוג הזכיר כי הסדרי הגיוס השתנו לאורך השנים, בין היתר בתקופת ממשלת בגין ובמסגרת חוק טל. הנשיא אף הביע צער על פסילתו של חוק טל בבג"ץ, ואמר כי לדעתו היה ראוי לאפשר להסדר לפעול לאורך זמן, כדי לבחון את השפעתו על תהליכי ההשתלבות בחברה הישראלית.
בהמשך התייחס הנשיא לביקור שערך בחטיבת חשמונאים החרדית בצה"ל, וציין כי התרשם מקיומם של מסלולי שירות המאפשרים לחיילים חרדים לשמור על אורח חייהם ועל הקפדה הלכתית מלאה. לדבריו, מדובר במודל המוכיח כי ניתן ליצור מסגרות שבהן חיילים חרדים יוכלו למצוא את מקומם מבלי לוותר על זהותם.
במהלך הדיון שאל הרצוג מה שיעורם של הצעירים החרדים המוגדרים בפועל כמי שתורתם אומנותם. פינדרוס השיב כי אין נתון מוסכם בנושא, וטען כי לא נערכה בדיקה המאפשרת לקבוע מספר מדויק.
יו"ר הסיעה שב והדגיש כי מבחינת יהדות התורה, השאלה המרכזית אינה שיעורם של בני הישיבות מתוך כלל הצעירים החרדים, אלא עצם ההכרה במעמדם של מי שתורתם אומנותם ובאפשרותם להמשיך בלימודיהם.
פינדרוס התייחס גם לצביונה היהודי של המדינה, והזכיר את מגילת העצמאות ואת ההגדרה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. לדבריו, יהדות התורה רואה חשיבות גם בשותפות עם הציבור האמוני במדינה, אך בשלב הנוכחי מבקשת להתמקד בסוגיות העקרוניות ולא בשאלת זהותו של המועמד להרכבת הממשלה.
