יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, התייחס היום (שלישי) בישיבת סיעתו בכנסת למגעים להקמת הממשלה הבאה, והבהיר כי למרות הפשרות הפוליטיות שנדרשות בעקבות תוצאות הבחירות לכנסת ה-26, הוא אינו מתכוון לתמוך בממשלה שבה יהיה חבר בנימין נתניהו, או בממשלת מיעוט שתישען על המפלגות הערביות.
בפתח דבריו בירך ליברמן על השבעת הכנסת החדשה, שבה יכהנו לדבריו 46 חברי כנסת חדשים, והביע תקווה להקמת ממשלה יציבה שתכהן בארבע השנים הקרובות.
ליברמן הזכיר כי ישראל ביתנו יצאה למערכת הבחירות עם שלוש התחייבויות מרכזיות: סיום כהונתו של נתניהו, התנגדות להקמת ממשלת מיעוט שתישען על הימנעות רע"ם והרשימה המשותפת, וסירוב לשבת בקואליציה עם ש"ס ויהדות התורה.
אלא שלדבריו, תוצאות הבחירות, שבהן לא הצליח גוש השינוי להשיג רוב של 61 מנדטים, חייבו בחינה מחודשת של סדר העדיפויות. "קיוויתי שגוש השינוי יגיע לרוב של 61 מנדטים לפחות, אבל הבוחר פסק אחרת", אמר.
לדבריו, כדי למנוע מערכת בחירות נוספת, נדרשת נכונות לפשרות, כאשר שלושת היעדים המרכזיים מבחינתו הם סיום עידן נתניהו, מניעת בחירות נוספות והימנעות מהקמת ממשלת מיעוט הנשענת על המפלגות הערביות. "פשרה אינה חזרה מהבטחות ואינה ויתור על ערכים ועקרונות", הדגיש.
אחד הנושאים המרכזיים בדבריו של ליברמן היה חוק הגיוס, שבעניינו הציג במהלך מערכת הבחירות עמדה נוקשה. כעת, על רקע המציאות הקואליציונית שנוצרה, הוא מאותת על נכונות להתפשר גם בסוגיה זו. "במערכת הבחירות הצגנו מודל מקסימליסטי בנושא חוק הגיוס, מתוך אמונה שיש רוב מוחלט בעם התומך בהצעת החוק הזאת", הסביר. "אלא שהמציאות הפוליטית שנוצרה שונה מזו שקיווינו לה".
ליברמן הבהיר כי במקום המתווה המקורי, מפלגתו תפעל לקידום מה שהגדיר כ"מודל נורמטיבי", כלומר הצעת חוק שתוכל לעמוד בביקורת שיפוטית בבג"ץ. במקביל הדגיש כי ישראל ביתנו תמשיך לפעול למען חיילי הסדיר, אנשי המילואים ומשרתי הקבע. בהמשך דבריו התייחס ליברמן לדיווחים על מגעים בינו לבין המפלגות החרדיות, והכחיש בתוקף את הטענות שלפיהן גורמים שונים פעלו לתווך בין הצדדים. "אין שום מגעים ביני לבין המפלגות החרדיות, ובוודאי שלא היו מגעים כאלה לפני הבחירות", הצהיר. ליברמן התייחס במפורש לפרסומים שבהם הוזכרו ראש עיריית ירושלים משה ליאון ואבי אבוחצירה כמי שעסקו בתיווך בין הצדדים. "כל הפרסומים על מתווכים למיניהם, ובעיקר על משה ליאון ואבי אבוחצירה, הם המצאות מוחלטות", אמר. "השניים לא תיווכו, לא באופן ישיר, לא באופן עקיף ואפילו לא באופן טלפתי".
עם זאת, ליברמן לא חזר בדבריו על האיסור המוחלט לשבת עם המפלגות החרדיות כאחד משלושת התנאים שהציב כעת להקמת הממשלה, בניגוד להתחייבותו המקורית במערכת הבחירות. בכך הותיר פתח לאפשרות של פשרה פוליטית בנושא, אף שהוא מכחיש קיומם של מגעים בפועל.
בהתייחסו למשא ומתן הקואליציוני, הבהיר יו"ר ישראל ביתנו כי הוא מעניק גיבוי מלא ליו"ר מפלגת ישר!, גדי איזנקוט, שעליו המליצה מפלגתו בפני נשיא המדינה להרכבת הממשלה. "אני לא מועמד לראשות הממשלה. תמכנו בגדי איזנקוט, המלצנו עליו בבית הנשיא, וכעת הוא מנהל את המשא ומתן הקואליציוני ואני עומד לימינו", אמר ליברמן, והוסיף כי יהיה זמין לסייע לו בכל עת. לצד התמיכה באיזנקוט, הציב ליברמן קו אדום ברור בנוגע לאפשרות של הקמת ממשלת אחדות לאומית עם נתניהו.
לדבריו, ההחלטה אם לפעול להקמת ממשלת אחדות נתונה בידי איזנקוט, אולם הוא עצמו לא יהיה שותף למהלך כזה. "אם ירצה בכך, רצונו של אדם כבודו, אבל אני לא אהיה שם", הצהיר.
"כפי שלא אתמוך בממשלת מיעוט, כך גם לא אתמוך בשום ממשלה שנתניהו יהיה חלק ממנה. עם הליכוד, ללא נתניהו, אין לי שום בעיה", הוסיף. ליברמן שלל גם אפשרות שידרוש לעצמו רוטציה בראשות הממשלה, ואמר: "אני לא מבקש לעצמי לא רוטציה ולא מוטציה". הדרישות להקמת הממשלה: החלפת יו"ר הכנסת וועדת חקירה ממלכתית בכל הנוגע לסדר היום של הכנסת החדשה, פירט ליברמן שורה של צעדים שלדבריו יש לקדם במסגרת ההסכמות בין מפלגות גוש השינוי. בראש סדר העדיפויות הציב את החלפת יו"ר הכנסת, בחירת מבקר מדינה חדש וקידום חוק שיגביל את כהונת ראש הממשלה לשתי קדנציות. מיד לאחר מכן, לדבריו, יש לפעול לטיפול בחקיקה המשפטית שקידמה הממשלה הקודמת, שאותה כינה "חוקי ההפיכה המשפטית".
עוד התחייב כי ההחלטה הראשונה של הממשלה החדשה, ככל שתוקם, תהיה הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי טבח 7 באוקטובר.
בסיום דבריו התייחס ליברמן לחילוקי הדעות בין ראשי המפלגות בגוש השינוי, והביע ביטחון כי ניתן יהיה להתגבר על הפערים האידיאולוגיים ולהקים ממשלה שתכהן קדנציה מלאה. "לכל אחד מראשי גוש השינוי יש השקפת עולם פוליטית משלו. לעיתים מדובר בגישות שונות לחלוטין, אבל כולנו אנשים בוגרים ואחראים, הפועלים למען טובת מדינת ישראל", אמר. ליברמן סיכם כי הוא מאמין שניתן להקים ממשלה יציבה לארבע שנים, שתפעל לצמצום השסעים בחברה הישראלית ולשיקום מעמדה הבינלאומי של ישראל.
