נגיד בנק ישראל פרופ’ אמיר ירון אומר הבוקר כי רמת הגירעון הנוכחית היא להערכת בנק ישראל גדולה מכדי לאפשר הגדלה נוספת, בשל הסיכונים המקרו-כלכליים של הטווח הקצר הטמונים בה. את הדברים אמר בועידת כלכליסט, שם הדגיש כי אין בכוונת הבנק להמליץ לממן את ההשקעות – על אף שתשואתן הצפויה גבוהה – באמצעות גירעון וצבירת חוב ציבורי, שיוחזר בעתיד. הוא הסביר כי ככלל, יש היגיון בטענה זו, אך השאלה היא איזה רמת גירעון היא בת-קיימא.
עוד אמר פרופ’ ירון כי מימון גירעוני מייצר סיכונים לאיכות בחירת הפרויקטים ולאובדן שליטה בעלויות. כאשר פרויקטים ציבוריים ממומנים ללא מגבלת תקציב אפקטיבית בטווח הקצר – כזו המשקפת לציבור ולקובעי המדיניות בזמן אמת את עלות המקורות הנדרשים להשקעה – גדל הסיכון להקצאה לא יעילה של ההשקעות ולחריגות בעלותן.
את דבריו הוא פתח בכך שמדובר בימים בעלי חשיבות בשל מערכת הבחירות שמתקרבת לסיומה. לדבריו ההחלטות הנבונות שקיבלו קובעי המדיניות במדינתנו מאז היווסדה ועד היום ביססו וחיזקו את כלכלת ישראל, את יציבותה ועוצמתה, והביאו אותנו למצב שבו אנו ערוכים היום להתחיל לנקוט בצעדים הנדרשים כדי להכין את הכלכלה והמשק לעשורים הבאים. “ישראל צריכה, ויכולה, ליישם את ההמלצות. יישום ההמלצות של בנק ישראל יסייע להצעיד את ישראל לעתיד עם רמת חיים גבוהה יותר”, אמר הנגיד שהוסיף: “אני אומר זאת בבטחון מלא”.
בדבר התייחס לפערים שיש בישראל לא רק בשכר אלא גם בנושאים שונים ובהם בנושא החינוך. “ישראל מאופיינת באי-שוויון גדול בהישגים הלימודיים, בהבדלים גדולים במיומנויות העבודה הבסיסיות בין העובדים, בפערי שכר גדולים, ובהבדלים גדולים בפריון בין הענפים השונים. בשעה שהעובדים החזקים בישראל דומים בתפוקתם ובמיומנויותיהם לעובדים החזקים בעולם, העובדים החלשים אצלנו חלשים בהרבה ממקביליהם בעולם”.
תגובות