הבנת תקנון הכנסת מלמדת ש’חוק נתניהו’ זה פייק

המערכת הפוליטית סוערת וגועשת בעקבות העלאת רעיון חסימה לנתניהו באמצעות חקיקה אישית נגדו, ולפיה ח”כ שהוגש נגדו כתב אישום אינו יוכל לכהן כראש ממשלה.

המהלך שהינו פרי יוזמה של ח”כים מהשמאל והערבים, קיבל תאוצה לאחר שהוברר כי לגוש הימין אין 61 מנדטים והוא עומד על 58 בלבד, לעומת גוש ‘אנטי ביבי’ שמונה בשעה זו 62 מנדטים.

בכחול לבן כבר החלו כמה ח”כים לחוש באי נוחות מחוק פרסונאלי שכזה, כשבמקביל גם עמדת ‘ישראל ביתנו’ לא נאמרה, כך שמלכתחילה לא ברור מה חוזקה של אותה יוזמה.

ואולם, מבדיקה של אתר לדעת, עולה כי גם אם וכאשר יחליטו להריץ את החוק המדובר, הוא ייתקל בקשיים. על פי תקנון הכנסת על מנת להעביר חוק פרטי בכנסת יש להניחו על שולחן הכנסת ולהמתין 45 ימים. רק בתום תקופה זו ניתן להתחיל בחקיקתו של החוק בקריאה טרומית.

הדבר נכון לחוק פרטי בעוד שחוק ממשלתי מקבל את פטור מחובת הנחה וניתן להריצו כבר לקריאה ראשונה עם פטור גם מחקיקה בקריאה טרומית.

את מהלך ההמתנה של 45 הימים יכולה וועדת הכנסת לפטור, ואולם בעת ממשלת מעבר אין וועדת כנסת. אמנם נכון שבכחול לבן הקימו וועדה שכזו על מנת לדון בחסינות נתניהו, אולם וועדה זו סיימה עבודתה עם תום תקופת הכנסת ה-22.

כעת, כשירצו להקים וועדה זו מחדש, יש צורך לקבל את אישור וועדת ההסכמות, אולם גם היא אינה קיימת בשל היעדר תחילת עבודה בכנסת ה-23, והדבר יקרה רק עם כינוסה של הכנסת. הערכה היא שהליכוד הם שיקבלו את ראשות וועדת ההסכמות, שכן העומד בראשות הוועדה הוא איש המפלגה שקיבל את המנדט מהנשיא, והערכה היא שהליכוד יהיו ראשונים לקבל את המנדט.

משכך, נדמה כי כל עוד ‘כחול לבן’ לא יקבלו את המנדט מהנשיא, לא ניתן יהיה לקדם חוק שכזה, כך שהדיבורים בנושא רחוקים, עד רחוקים מאוד.