מי אתה המועמד ג’ו ביידן?

ג’ו ביידן או בשמו המלא ג’וזף רובינט ביידן, נולד בשנת תש”ג בעיירת הפועלים סקרנטון במדינת פנסילבניה, למשפחה קתולית.

משפחתו הוגדרה כאנשי הצווארון הכחול, הגדרה שניתנה למעמד הפועלים בארה”ב. לא מעט פעמים סיפר ביידן על ילדותו, ועל הפיטורים של אביו מהעבודה במכרה בו עבד, בעת שהיה בן 10. “‘ג’ו, היום פיטרו אותי מהעבודה”, אמר לו אביו בעיניים דומעות.

המשפט ההוא נחקק היטב אצל הילד ג’ו, לא רק בגלל אותה סיטואציה, כי גם בגלל המהלך שהתרחש לאחר מכן, בו עברה המשפחה לדלאוור, למצוא שם פרנסה.

בשנה האחרונה חזר למקום הולדתו ג’ו ביידן, לפחות 12 פעמים. הוא הגיע לשם כחלק מהקמפיין לנשיאות. לפחות באחת הפעמים שהגיע, הוא גם נכנס לבית שהיום מתגוררת בו משפחת קרנס. הם אירחו אותו באדיבות והוא עלה אל מה שהיה פעם חדרו הקטן שבקומה השניה.

בינתיים, משפחת קרנס החליטה לצאת לבית אחר, בשל זרם המבקרים ובעיקר העיתונאים שפוקדים את המקום, שעוד עשוי להיות אתר מורשת, אם וכאשר ביידן ינצח בבחירות.

ברחוב שבו התגורר בילדותו ביידן, ניתן לראות שלטי תמיכה בו, אולם די לצאת אל הרחוב הסמוך בכדי לגלות את התמיכה הרבה בטראמפ, ואולי זה לא מפתיע לנוכח הניצחון של טרמאפ בפעם הקודמת בפנסילבניה, על אף שבעבר הייתה זו מדינה שצבועה בכחול – צבע הדמוקרטים.

כשיוצאים ממקום ילדותו של ביידן, אפשר להמשיך גם אל המשך חייו. הוא הוסמך לעורך דין בשנת תשכ”ט ושנה לאחר מכן נבחר למועצת מחוז ניו קאסל. מה שמעניין שאת דרכו הפוליטית הוא החל דווקא כמתמחה אצל חבר קונגרס רפובליקני. מספר פעמים הוא אמר כי הוא מזדהה עם הערכים ההיסטוריים של המפלגה הרפובליקנית, אבל הסלידה מהמועמד שלה בעבר ריצ’רד ניקסון, היא שהביאה אותו להתמודד אצל הדמוקרטים.

שנתיים לאחר מכן בשנת תשל”ב, הוא נבחר לראשונה לסנאט – הבית העליון של הקונגרס בארה”ב. בהמשך הוא נבחר עוד שש פעמים. לצד הניצחון הראשון שלו, הוא חווה טרגדיה קשה, כאשר רעייתו ובתו הפעוטה נהרגו בתאונת דרכים, ושני בניו נפצעו באותה תאונה. הדבר הוביל לכך שהשבעתו לסנאט, נעשתה בבית החולים, שם שהה לצד מיטת ילדיו הפצועים.

מאוחר יותר, בשנת תשמ”א הוא נישא בשנית ונולדה לו בת. לימים טען כי נישואיו הם שגם הצילו את חייו הפוליטיים.

לפני 13 שנים הוא התמודד על תפקיד המועמד לנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית, אך הפסיד לברק אובמה, בשל אמירה לא מוצלחת שלו כלפי האפרו-אמריקאים. אובמה ניצל זאת וניצח במירוץ, ואולם מצא לנכון לקרוא לביידן לדגל ולקחת אותו כמועמד לסגנות. לאחר ניצחונו של אובמה, החל ביידן לכהן בפועל כסגן הנשיא.

מדיניות החוץ של ביידן היא מעניינת. מצד אחד הוא התנגד למלחמת המפרץ של בוש האב, אך כן סבר שעל ארה”ב לצאת למלחמה בעיראק לפני 19 שנים, ואף הצביע בעד בקונגרס. מנגד, הוא התנגד להגדיל את כוחות הצבא של ארה”ב בעיראק.

בכל הקשור לישראל, ביידן נחשב כאוהד ישראל מובהק, ולמעשה הוא היה הגורם הממתן בממשל אובמה, על אף שיש הזוכרים לו לרעה גם חלק מהמהלכים השונים שנעשו כלפי ישראל בעת תקופת אובמה. כך למשל זכורה הקפאת הבנייה ביו”ש, או דוגמא נוספת היא החרמת נאומו של נתניהו בקונגרס בעת שזה הגיע לפני שמונה שנים לבקש מהקונגרס שלא לתמוך בעמדת הנשיא בנוגע לאיראן.

גם היום מצהיר ביידן כי ינסה לפעול להגיע להסכם פשרה מול איראן, מה שכמובן מעלה את החשש שלבסוף יהיה נשק גרעיני בידי איראן אם וכאשר ייבחר.

אחד הרגעים ביחסים שבינו לבין ישראל, היה בעת שביקר כאן לפני למעלה מעשור. ביידן שהגיע כדי לנסות להניע את ההליך המדיני, ולפתע גילה כי שר הפנים אלי ישי אישר החלטה של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, לבנות 1,600 יחי’ דיור בשכונת רמת שלמה בירושלים.