ועדת העיצומים לתאגידים, הועדה שאחרית לתחום של איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור, ובסמכותה להטיל עיצומים כספיים על תאגידים בנקאיים בגין הפרות של החוק, מצא במהלך ביקורת שביצע הפיקוח על הבנקים מספר מקרים בהם התאגידים הבנקאיים הפרו חובות מכוח צו איסור הלבנת הון.
בעקבות כך החליטה הוועדה להטיל עיצומים כספיים על מספר בנקים. כך למשל עיצום כספי הוטל על בנק לאומי בסך 3,300,000 ש”ח. על בנק ירושלים הוטל עיצום כספי בסך כולל של 2,850,000 מיליון ש”ח. על בנק דיסקונט הוטל עיצום כספי בסך 2,400,000 ש”ח, וסכומים נוספים על שני בנקים נוספים.
בפירוט הליקויים שנתגלו נכתב כי במהלך הביקורת בבנק לאומי נמצאו מספר הפרות, וזאת משום שהבנק לא העביר בשתי תקופות שונות דיווחים לפי גודל הפעולה בהתייחס להעברות מחוץ לארץ, בהן הבנק שימש הן כקורספונדנט והן כבנק הנעבר שהוא יעדו הסופי של סכום הכספים שהועברו מחוץ לארץ לישראל. אי העברת הדיווחים בתקופה הראשונה נבעה מפרשנות הבנק בהתייחס לחובת הדיווח, ובתקופה השנייה נבעה מכשל מיכוני בתהליכי הניטור והבקרה בבנק.
לגבי בנק ירושלים נכתב כי במהלך הביקורת נמצאו בבנק מספר הפרות, הבנק הפר סעיף לעניין “הכר את הלקוח”, היות ונמצאו שני חשבונות שבהם שאלוני הכר את הלקוח לא שיקפו את הפעילות הקיימת בחשבון. בנוסף נמצא כי הבנק הפר צו לעניין דיווח על פעילות בלתי רגילה לרשות, בארבע הפרות שונות בהן הבנק לא דיווח על פעולות בלתי רגילות שהתנהלו בארבעה חשבונות, על אף שניתן היה לזהותן ככאלה בהתאם לתבחינים שונים המנויים בתוספת השנייה לצו. כמו כן נמצא, שהבנק הפר שתי הפרות של צו לעניין חובת בדיקה מול הרשימה. בנוסף, נמצא כי הבנק הפר את סעיף ניהול מערכת ממוחשבת לאיתור פעילות חריגה בכל חשבונות הלקוחות וכן לפעולות שלא נרשמות בחשבון לקוח, כך שכ-1,200 חשבונות נגרעו ממאגר הלקוחות המנוטרים על-ידי המערכת הממוחשבת של הבנק.
בנוגע לבנק דיסקונט נכתב כי במהלך הביקורת נמצאו בבנק מספר הפרות, הבנק הפר סעיף לעניין “הכר את הלקוח”, לנוכח העדר נהלים ותהליכי עבודה המתייחסים לטיפול בצווי תפיסה. בנוסף, נמצאו שתי הפרות של סעיף לצו, שמקורן בשתי תקלות טכנולוגיות נפרדות, אשר הביאו לכך שהבנק סרק את שמות הצדדים הנגדיים בעת ביצוע העברות בינלאומיות אל מול רשימות שאינן מעודכנות.
