דקות בודדות לפני סיום הזמן שהקציבו שופטי בג”צ, ראש השב”כ רונן בר, הגיש את התצהיר לבית המשפט, בו הוא פותח וכותב כי הוא מגיש את התצהיר למרות המחיר הכבד שהארגון והוא משלמים, “כדי להבטיח את עצמאותו המקצועית של הארגון ושל מחליפו, כמו גם את יכולתו לסרב למלא הנחיות פסולות ואת אפשרות השופטים להכריע בתיק על בסיס תשתית עובדתית מלאה ככל הניתן”.
בהמשך כותב בר כי כלל הטעמים העומדים בבסיס הרצון להפסיק את כהונתו אינם ידועים לו, “אך השתלשלות העניינים מחייבת את המסקנה כי אלה החלו להתגבש בשלהי שנת 2024 ובראשית שנת 2025, ומקורם אינו ברובד המקצועי אלא בציפייה לנאמנות אישית מצידי לראש הממשלה”, כשהוא מוסיף וכותב: “טעמים אלה הובילו, להבנתי, לרצף חריג של פעולות מצידו של ראש הממשלה, אשר במקביל להם התקיימה פעילות תקשורתית כנגדי וכנגד השירות ברשתות החברתיות”.
ראש השב”כ מציין בתצהיר כי קיבל החלטות הנוגעות לראש הממשלה. כך למשל הוא מזכיר את פתיחת החקירה של המסמכים; סירובו לערוך חוות דעת שמטרתה למנוע בפועל את היכולת לקיים עדות רציפה של ראש הממשלה במשפטו; הצגת טיוטת תחקיר שב”כ שמציג את המדיניות ארוכת השנים של הדרג המדיני מול רצועת עזה והתרעות חוזרות וחריגות שהועברו על ידי שב”כ לדרג המדיני במהלך 2023 וזכו להתעלמות מצידו; הצורך בוועדת חקירה ממלכתית לחקירת כלל ההיבטים של הדרך שהוביל ל- 7 באוקטובר; ופתיחת החקירה הנוספת נגד מי שהועסקו בלשכת ראש הממשלה בחשד לקשריהם עם קטאר, שהיא מדינה, אשר הוגדרה על ידי ראש הממשלה עצמו, כמדינה תומכת טרור.
עוד כותב בר בתצהיר שהגיש: “סירבתי להפעיל את סמכויות שירות הביטחון הכללי באופן החורג מייעודו ותפקידיו, ובוודאי שלא באופן שעלול לפגוע בזכות המחאה הלגיטימית”. “שב”כ בראשותי, קבע מספר תבחינים, לאורם יופעלו סמכויות השירות. במקרי גבול קיימנו, אנשיי ואני, התייעצויות עם מערך הייעוץ המשפטי לממשלה וזאת כדי לשמור על כך שהסמכויות הרחבות שניתנו לשב”כ לא יופעלו, אלא במסגרת ייעודו ותפקידיו של שב”כ. וזאת, לאור חובתו, המעוגנת במפורש בחוק, לנהוג בממלכתיות ולא לטובת כל אינטרט אחר. בקשות של ראש הממשלה לפעול בניגוד לתבחינים אלה, נענו בסירוב. במקרים לא מעטים ביקש ראש הממשלה לדון בנושאים הקשורים בנושאים אלה בסיומן של פגישות העבודה, ולאחר שביקש את המזכיר הצבאי ואת הקלדנית, המפעילה את מכשיר ההקלטה, לצאת מהחדר במטרה ברורה כי חילופי הדברים בעניין זה לא יתועדו”.
“דברים אלו מטעמו של ראש הממשלה ומטעמה של הממשלה, מלמדים על האופן בו תפס ראש הממשלה את תפקידו של ראש השב”כ ועל ציפיותיו כי יפעיל את יכולות הארגון, גם בקשר לתופעות גלויות ופומביות של מחאה ציבורית נגד הממשלה ומדיניותה, ללא שנלווה להן היבט חשאי כלשהו או איום באלימות. ראש הממשלה התבטא באוזניי לא אחת באופן שביקש לבסס את ציפייתו כי שב”כ יפעל מול אזרחים, המעורבים בפעילות מחאה והפגנות אל מול הממשלה. כך, נדרשתי להעביר פרטים באשר לזהותם של אזרחים ישראלים, פעילי מחאה, שעקבו אחרי מושאי אבטחה, הובהרה לי הציפיה לפיקוח אחרי “מממני מחאות”. כמו כן הובהר לי, אגב שיחה בנושא המחאה, כי ככל שיתקיים משבר חוקתי, עלי לציית לראש הממשלה ולא לבג”ץ”.
“איני רואה בכך כל בסיס לגיטימי לפיטורים מטעם של “חוסר אמון” מצד הממשלה והעומד בראשה. יצוין כי הפעם הראשונה שבה הוצגו דברים אלה כבסיס לטענת פיטורים על רקע חוסר אמון הייתה במסגרת ההליך המשפטי”.
“בכל הנוגע למשפט, ראש הממשלה לחץ עליי, באופן חריג וחוזר ונשנה, כדי שאתן הנחייה כי עליו להתנהל בדרך שאינה מאפשרת מדפסיות, פומביות וחשיפה למתקפת טילים, באופן שבפועל אינו מאפשר את ניהול המשפט. בתוך כך נעשה ניסיון לכפות עלי נוסח של חוות דעת מקצועית לכאורה שנוסחה על ידי ראש הממשלה או מי מטעמו, והועברה אלי תוך שנדרשתי להציגה כנייר עמדה מטעם ראש השב”כ”.
ביחס לחקירות הפליליות כתב רונן בר בתצהירו כי “תפקידו של שירות הביטחון הכללי בשמירת הסוד, מחייב רגישות מיוחדת בשמירת סודות המדינה המצויים בחזקת ראש הממשלה וסביבתו הקרובה. על רקע זה ברור לי כי שתי החקירות המדוברות הן מחויבות המציאות, והן מצריכות להתבצע בהשקט וביסודיות, ללא ניסיונות כלשהם להשפיע על דעת קהל, בית המשפט וגורמי המקצוע והאכיפה”.
“תפקידו של ראש השב”כ בחקירות רגישות מסוג זה לשם הגעה לחקר האמת הוא חיוני, ופיטורי ראש שב”כ שעה שהן בעיצומן טומן בחובו מסר מצנן קשה לארגון ולגורמי החקירה והאכיפה הנוספים. זאת שעה שמתעוררים חשדות כבדים ביותר ביחס לפגיעה חמורה בביטחון המדינה, בדגש, בחקירה השניה, על פגיעה במו”מ לשחרור החטופים, חיזוק החמאס ופגיעה ביחסיה של ישראל עם מצרים. מסע ההסתה בנושא שליווה ומלווה את שתי החקירות הרגישות הללו, נגדי ונגד אלו האמונים על שמירה על סודות המדינה ממחיש את הקשר בין עיתוי פתיחת החקירות בנושא לפיטורי”.
הוא מתייחס גם להוצאתו מצוות המו”מ לשחרור החטופים וכותב כי העיתוי להדחה זו, בזמן חזרת חטופים משלב א’ וסמוך לפני הצורך להתחיל בשיח על מתווה שלב ב’, הפתיע עוד יותר מכיוון שכל העוסקים בנושא, לרבות ראש הממשלה ואנשי לשכתו, הכירו את תפקידו המכריע של השירות בהגעה להסכם, והסיכון בהתאם כי הדחתי מהצוות תפגע באפשרות להגיע להסכם נוסף, הערכתי כי קיים מניע אחר להדחה מהצוות.
“אציין כי מתחילת המלחמה ועד לחודש נובמבר 2024 זכה השירות לתשבחות רבות מפי ראש הממשלה, הן באירועים פומביים והן בפגישות עבודה ודיונים. בהקשר זה אזכיר בעיקר את הובלת מבצעי חילוץ החטופים החיים והחללים, סיכול הבכירים בעזה, באיו”ש, בלבנון ועוד. תפקידו של השירות, ושלי באופן אישי, ביזימתם, תכנונם, הובלתם וביצועם ידוע היטב לראש הממשלה, וזאת מבלי לגרוע מחלקם של שותפינו בגופי הביטחון”. “טענת “אי האמון” כביכול, קשורה קשר הדוק לאירועים שונים בתכלית מאלו עליהם מצהיר ראש הממשלה ועיקרם סירובי להיענות ללחץ שהפעיל ראש הממשלה בעניין רתימת חוות דעת השב”כ לטובת השפעה על סוגיות הקשורות באפשרות לקיים את עדותו במשפטו”.
בלשכת ראש הממשלה הגיבו תגובה קצרה, בה נכתב: “רונן בר הגיש היום לבית המשפט העליון תצהיר שקר, שיופרך בפירוט בזמן הקרוב”.
תגובות