יום רביעי, הוא יום שונה במקצת משני קודמיו בכל שבוע במליאת הכנסת. בעוד שבימי שני ושלישי המליאה נפתחת לדיונים, הצעות והצבעות בשעה 4 אחה”צ, בימי רביעי המליאה נפתחת בשעה 11 לפנה”צ. שינוי נוסף שמתרחש בימי רביעי, שזהו יום בו מועלות הצעות חוק פרטיות.
אחת מהן שצפוייה לעלות היום, ושמושכת את כל תשומת הלב בשבוע האחרון, היא הצעת החוק לפיזור הכנסת ה-25. למעשה, זהו רגע שבו כל חבר אופוזיציה מחכה לרגע שבו יסתדרו הכוכבים, או ליתר דיוק האצבעות, ויושג רוב כלשהו במליאת הכנסת להעביר את ההצעה לפזר את הכנסת וללכת לבחירות.
לא מעט פעמים עלתה בעבר הצעה שכזו שהובילה את ישראל לבחירות, אך היו גם מקרים שלמרות שההצעה עברה את הקריאה הטרומית ואף את הראשונה, לבסוף היא נבלמה בקריאה השניה, כשהמקרה שבולט שבהם הוא האירוע עם מופז, אז הוגשה על ידי ממשלת נתניהו הצעת חוק לפיזור הכנסת, זו עברה ברוב גדול מאוד של 109 ח”כים, אך רגע לפני הקריאה השניה והשלישית, באישון ליל, הפתיעו נתניהו ומופז (יו”ר האופוזיציה ויו”ר קדימה באותם ימים) כשסיכמו ביניהם על אי הליכה לבחירות, ובכך קרס המהלך כולו.
האירוע של היום, בו במפלגות החרדיות הכריזו על כוונתם לתמוך בפיזור הכנסת, מעורר הרבה מאוד התעניינות, ובעיקר סקרנות מה תעשה שס ברגע האחרון.
אין זה סוד שכל העת נמשכים המגעים בין בכירי שס ובכירי הליכוד, בכדי לנסות ולהביא להסכמות שימנעו את ההצבעה על פיזור הכנסת. ביממה האחרונה אנשי נתניהו אף ביקשו לתת פרק זמן של עוד מספר ימים בכדי לנסות ולהביא לפתרון מוסכם. בעוד שבאגו”י יש מי שגמרו אומר להצביע בעד פיזור הכנסת וללכת לבחירות ואל הלא נודע, בשס לגמרי לא נמצאים במקום הזה, והמטרה היא לא בחירות, אלא פתרון אמיתי שיאפשר את המשך ישיבתם של בחורי הישיבה בישיבות.
למעשה, החלטה של דרעי שלא לתמוך בהצעה לפיזור הכנסת, עשויה לטרוף את כל הקלפים, שכן באופוזיציה עשויים להימנע מהעלאת החוק, וזאת בידיעה שבהיעדר רוב, המשמעות היא שההצעה נופלת, ואין עוד יכולת להגיש הצעה זהה בחצי השנה הקרובה.
הבוקר (רביעי) בשעה 10, צפויים בכירי האופוזיציה להתכנס, ולקבל החלטה מה עושים במקרה שלא ברור אם יש רוב להצבעה. בעוד שעמדתו של ליברמן היא לעלות את הצעת החוק בכל מקרה, אצל אחרים באופוזיציה העמדה שונה.
נכון להבוקר, נתניהו מפעיל מכבש לחצים, בעיקר על אריה דרעי, בידיעה ששס היא המפתח האם ההצעה תעלה להצבעה או לא.
כדי להרוויח זמן ובמקביל להתיש את האופוזיציה, החליט יו”ר הקואליציה לעלות עשרות הצעות חוק פרטיות של חברי קואליציה שנתקעו לאורך החודש האחרון, זאת בשל החרם של המפלגות החרדיות. התרגיל הפרלמנטרי שבו נקט יו”ר הקואליציה ח”כ כץ, הוא ללא ספק אחד המבריקים, שכן הוא מאפשר לקיים דיון על כל הצעת חוק, אך את הההצבעה לשמור למועד אחר. המשמעות היא מריחת זמן של שעות ארוכות שצפויות להביא את המליאה להמשך הדיונים גם עמוק לתוך יום חמישי, כשבזמן הזה נתניהו ינסה להביא לפתרון מול יו”ר וועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין, אותו הוא יציג לשס ולדגל התורה, ובכך יגרום שלא להצביע על פיזור הכנסת.
למקרה שניסיונותיו של נתניהו לא יצלחו וההצעה לפיזור הכנסת תעלה בקריאה טרומית ותעבור באמצעות אצבעותיהם של הח”כים החרדים, לקואליציה יהיה פרק זמן לא מבוטל שבו בליכוד ינסו לעצור את ההליך שמוביל לבחירות. נתניהו ינסה לשחק עם הזמן, שכן כבר בעוד 46 ימים – ב’ באב, (27 ביולי למניינם), הכנסת תצא לפגרה ארוכה, שהחזרה תיהיה רק לאחר החגים ב-כז בתשרי תשפ”ו (19 לאוקטובר למניינם).
האם נתניהו יוכל לגרור את ההצבעה בקריאה השניה והשלישית עד לאחר החגים? האירוע הזה נתון לידיו של יו”ר וועדת הכנסת שהוא המחליט אלו הצעות חוק לקדם ומה הקצב שבהן יוקדמו בוועדה שבראשותו. אולם גם זכות זו המוקנה לו מתוקף תפקידו, לא עומדת לשיקולו הבלעדי לבד, ובאם ינסה להאריך יתר על המידה, הוא צפוי להיתקל בבעיות משפטיות ואולי אף בהתערבות של בג”צ.
זו גם הסיבה שבגינה נתניהו מנסה לדחות את ההצבעה בשבוע נוסף. זהו לא רק הרצון למצות הליך ולהביא לפתרון, אלא גם הידיעה שאם ההצבעה תידחה בשבוע, ובטח אם ביותר, המשמעות היא שגם אם זו תעבור בקריאה טרומית, ניתן יהיה לדחותה בנקל עד לאחר החגים, אז למעשה ישראל תכנס כבר לשנה הרביעית של הקדנציה הנוכחית של הממשלה, ואולי אז גם ירגיש נתניהו בטוח יותר ללכת לבחירות.
כאמור, עייני כולם נשואות לאיש אחד, לאריה דרעי, ששוב הופך להיות האיש הקובע בפוליטיקה הישראלית. אם יחליט היום להורות לשס להתנגד לפיזור הכנסת, התוצאה הצפויה במליאה תיהיה של 60 תומכים (בהם גם יהדות התורה) מול 60 מתנגדים – מהקואליציה. במצב של שוויון, ההצבעה נופלת בשל היעדר רוב, והיא תוכל לעלות מחדש רק בעוד חצי שנה. למקרה ששס תתמוך בפיזור הכנסת, הרוב צפוי להיות 71 מול 49, מספר שיכנס לספר הזכרון של הכנסת ה-25.
