בקיץ 2023 התארח אצלינו בשבת בבית חב״ד בחור בשם רגב. אחרי 'עונג שבת' רגב ביקש לדבר איתי ואמר לי: ״אני קיבוצניק ואולי בית חב״ד זה לא המקום הטבעי שלי, כל כך התרגשתי מהאחדות שיש כאן למרות כל מה שקורה בארץ. כל כך הייתי רוצה שנרים פרויקט להביא את האחדות הזאת לארץ".
המשכתי לשמור על קשר עם רגב וניסינו לחשוב ולפתח כמה רעיונות, ואז הגיע ה7 לאוקטובר.
שבוע וחצי אחרי שהתחילה המלחמה טסנו לארץ כדי לחזק אנשים שאנחנו מכירים בתקופה הקשה הזו.
בין היתר הגעתי גם לבסיס צאלים לפגוש חבר'ה צעירים שהיו אצלינו לפני כניסתם לעזה. צעדתי בבסיס ופתאום אני פוגש את רגב. התחבקנו בחום ודיברנו על המצב ואז רגב אומר לי: ״נראה לי שלא צריכים לתכנן יותר פרוייקטים עכשיו כולם כבר רוצים אחדות״.
נפרדנו בתפילה משותפת שנצליח לזכור את זה ולהיות באחדות גם כשתיגמר המלחמה בע״ה.
פרשת השבוע פותחת במילים "אלה תולדות נח – נח איש צדיק" ומספרת לנו על הציווי האלוקי לנח לבנות את התיבה ולהכניס לתוכה מכל בעלי החיים הקיימים בעולם. שבעה מהכשרים ושניים מכל אלו שאינם כשרים.
בתורת החסידות מוסבר על כך שהתורה אומרת נח נח שתי פעמים לרמז על שתי מנוחות; המנוחה שהיתה ליושבי התיבה בזמנו של נח – שהם ניצלו מהמבול וישבו במנוחה, וגם המנוחה שתהיה לעתיד לבוא כאשר "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ" – שיהיה מעין מה שהיה בתיבה. אלא שיש הבדל בין המנוחה בתיבה למנוחה שתהיה בביאת המשיח. בתיבה כל החיות היו בתיבה אחת לא מאוד גדולה, ועדיין כולם חיו ביחד בלי לטרוף ובלי לריב אחד עם השני. זה לא קל! תחשבו על האריה שכל יום רואה בכלוב השכן את שבעת הכבשים, והזאב שרואה את הגדיים, ובכל זאת הם שקטים ומנומסים. אבל כל זה קורה רק בזכות הידיעה שכרגע יש מבול בחוץ, ועלינו להיות ביחד, לשמור אחד על השני, וביחד לצפות ליום שתפתח התיבה ונקבל ציווי אלוקי "צא מן התיבה" – לצאת לעולם חזקים יותר וטובים יותר.
לעתיד לבוא האחדות תהיה מתוך הבנה שכל הבריאה אמורה לעבוד את השם בהרמוניה ולהשרות את השכינה ביחד.
כשנראה לקב"ה כבר עכשיו שהבנו וקיבלנו את המסר – נדע שהמבול טיהר את העולם ונוכל לצאת מהגלות.
כשקוראים את פרשת השבוע פרשת נח נזכרים במצב שהיה לפני ה7 לאוקטובר. היינו במצב דומה לתקופת המבול; לא ידענו לחיות באותה תיבה, יותר מדי מחלוקות ומריבות, ואז הגיע המבול (הם קראו לזה מבול אל אקצה). כפי שכתוב ״מלאה הארץ חמס״ והתרגום אונקלוס אומר: ״ואתמליאת ארעה חטופין״ – הארץ התמלאה בחטופים.
עכשיו אנחנו צריכים ללמוד להיות ביחד לא בגלל המבול אלא בגלל ההבנה שעלינו לעבוד כאיש אחד בלב אחד להשראת השכינה בעולם ולהבאת העולם לגאולה.
התקופה הזו לא קלה לאף אחד מאיתנו אבל דווקא בתקופה הזו עלינו לעשות הכל כדי לשמור על האחדות. לדעת שרק ביחד ננצח ונזכה לצאת מהמלחמה הזו חזקים יותר, שמחים יותר ומאוחדים יותר לעולם טוב יותר.
יהי רצון שנזכה בקרוב ממש לראות בסיום המלחמה בניצחון גדול ובשחרורם של כל החטופים גם החללים ונזכה להכנס ישר לגאולה אמתית ושלימה מתוך בריאות ושמחה לכל עם ישראל.
