פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לימאות, בקשה חריגה להחרים לצמיתות 50 כלי שיט זרים שניסו להפר את הסגר הימי החוקי שהטילה מדינת ישראל על רצועת עזה, במסגרת משט "סומוד". מהבקשה עולה, כי חלק לא מבוטל מכלי השיט היו בבעלות ארגון חמאס.
הבקשה שהגישה פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי) מבוססת על הדין הבין–לאומי, המעניק למדינות את הזכות לתפוס כלי שיט המנסים להפר סגר ימי, ולביהמ"ש סמכות להורות על החרמתם. משט "סומוד" הגיע לישראל באוקטובר האחרון, בהמשך למשטים קודמים שהגיעו ונעצרו. המדינה טוענת כי כלי השיט שהשתתפו "לקחו חלק במשט חריג בנסיבותיו וחסר תקדים במהותו, ובפרט בהיקף כלי השיט שלקחו חלק במשט, והאתגר המבצעי המכוון שהוצב בפני חיל הים; וכן במעורבותו המשמעותית של ארגון הטרור חמאס בהוצאתו אל הפועל".
בפעימה הראשונה הגיעו 41 כלי שיט שנעצרו ביום הכיפורים ובפעימה השנייה, כשבוע לאחר מכן, הגיע 9 נוספים. המדינה טוענת, כי "חמאס פעל למימון המשט, לסנכרון בין הארגונים הבינ"ל השונים, ולרכש ספינות, והכל תוך ניסיון להסתרת מעורבותו במשט". בנוסף, "מדובר על משט חסר תקדים בהיקפו ומימדיו, עם תכנון סדור וניהוג ריכוזי, והכל במטרה לאתגר את חיל הים ולהביא לפריצת הסגר הימי… תנועת הכלים התבצעה באופן הדומה להתנהלות של כלי שיט צבאיים השטים בדבוקה אחת".
על כלי השיט נמצאה כמות מזערית של ציוד הומניטרי – פחות מ-5 טון במצטבר, המהווה כרבע מכמות הסיוע אשר מובילה משאית בודדת לרצועת עזה, כאשר נכנסות מאות משאיות לרצועה מידי יום. עובדה זו מעידה על כוונותיהם האמיתיות של מארגני המשט, לנסות ולפרוץ את הסגר הימי, או לפחות לייצר פרובוקציה תקשורתית כחלק מהמערכה התדמיתית נגד מדינת ישראל בעולם – ולא המצג ההומניטרי שביקשו לייחס לעצמם לצרכי אהדה בין–לאומית.
לטענת המדינה, מעורבותו הישירה של חמאס, לרבות מימון ורכש כלי שיט (באמצעות חברת קש שבבעלות פעיל בארגון PCPA שהקים חמאס), מלמדת על מניעים ביטחוניים חמורים המחייבים תגובה משפטית תקיפה. החרמת כלי השיט נדרשת גם לשם העברת מסר הרתעתי נחרץ לגורמים המבקשים לפעול כנגד מדינת ישראל, בניגוד לדין. המדינה מציינת, כי בימים אלו ממש מתקבלות ידיעות מבוססות על כוונה לשוב ולארגן משט רב–משתתפים נוסף, כאשר מארגני המשט פועלים לאיתור והצטיידות בכלי שיט נוספים.
