בפעם המי יודע כמה, היועצת המשפטית לממשלה מקבלת מכה מבג”צ, אך הפעם מדובר במכה אישית, זאת לאחר שבעתירה שדנה בנושא ליווי חקירת הדלפת הסרטון בפרשת ‘שדה תימן’, קבעו שלושת שופטי ההרכב, כי היועמ”שית ופרקליטות המדינה נוגעים במצב של ‘ניגוד עניינים’.
בהחלטתם קבעו השופטים כי שר המשפטים לוין יקבל החלטה חדשה על זהותו של הגורם המלווה את החקירה, וזה תיעשה באמות המדינה והמגבלות של החוק.
בפסק הדין נקבע כי בניגוד לטענת היועצת המשפטית לממשלה, שר המשפטים רשאי מכוח סמכותו למנות את מי שיחליף את היועמ”שית בליווי החקירה, וזאת לפי סעיף 23 לחוק המינויים. השופטת וילנר ניתחה את המצב, וקבעה כי היועמ”שית עונה להגדרה של החוק, ובשל כך רשאי שר המשפטים למנות לה מחליף, זאת בניגוד גמור לעמדת היועצת המשפטית לממשלה.
השופטים נתנו את התנאים לזהותו של מלווה החקירה: עליו להיות עובד מדינה בכיר, משפטן מובהק שעוסק בפועל בתפקידו בליווי חקירות והעמדה לדין פלילי. ושלא יהיה עובד מדינה בעל זיקה פוליטית כלשהי.
בנוגע לבחירתו של שר המשפטים בשופט בדימוס אשר קולה, קבעו השופטים כי למרות שהוא עומד בתבחינים הרלוונטיים, החוק קובע הוראה גורפת ביחס לנציב, לפיו אסור לו לעסוק בכל משרה או עיוק אחר, ולפיכך הוא אינו יכול לקבל על עצמו את תפקיד הפיקוח בחקירה המדוברת.
בפסק הדין הסבירה ראש ההרכב השופטת וילנר, כי רגישותה של הפרשה מתעצמת, לנוכח קביעת היועצת המשפטית למשרד המשפטים, כי היועצת המשפטית לממשלה מנועה מליווי ופיקוח על חקירת הפרשה, משום שהיא עצמה עשויה להידרש למסור עדות במסגרתה; וכן לנוכח האפשרות כי גורמים בכירים נוספים בייעוץ המשפטי לממשלה ובפרקליטות המדינה ייקראו למסירת עדות ביחס לפרשה.
בהתייחסה לנושא זה כתבה השופטת וילנר כי “אין זה מן הנמנע כי הנוכחים באותה פגישה מיום 15.1.2025 עשויים להידרש למסור עדות בפרשה דנן, בין היתר ביחס לפיקוח שנעשה על צוות הבדיקה הצה”לי, ועל השיח שהתקיים בין גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה לבין הגורמים מצה”ל בהקשר זה. כפי שצוין בחוות דעתה של היועצת המשפטית למשרד המשפטים”.
בשלב זה הדגישה כי “למותר להעיר כי אדם שיצטרך לתת עדות בפרשה, גם אם אינו חשוד בדבר, אינו יכול להיות חשוף למכלול של חומרי החקירה, ובוודאי אינו יכול להיות אחראי על ניהול החקירה או אפילו להשתתף בה או ללוות אותה”.
“בנסיבות אלו, קיים קושי ממשי להפקיד את הפיקוח על החקירה בידי בכירי הייעוץ המשפטי לממשלה או בכירי פרקליטות המדינה. אמנם, בפגישה הנ”ל מיום 15.1.2025 לא השתתפו כל בכירי הייעוץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה. אולם, בשים לב להיקף המשתתפים בפגישה ולמעמדם הבכיר; ובהינתן יחסי הכפיפות בין יתר בכירי הייעוץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה, שלא השתתפו בפגישה, לבין ראשי מערכות אלו, שנטלו בה כאמור חלק – אני סבורה כי יש בנסיבות אלו כדי להצדיק חריגה מכלל היסוד, שלפיו אין להעביר את סמכויות היועמ”שית לפיקוח על חקירה פלילית קונקרטית לגורם מחוץ למערך הייעוץ המשפטי לממשלה או פרקליטות המדינה”.
