פרקליטת המדינה הגישה ערעור לבית המשפט העליון ערעור בתיק שעניינו לינץ' אכזרי שבוצע כלפי יהודי במהלך אירועי "שומר חומות" בחיפה מבין חמשת הנאמשים, שלושה תושבי העיר חיפה.
הערעור הוגש על הכרעת הדין וגזר הדין. בית המשפט המחוזי בחיפה הרשיע את הנאשמים בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה ועבירות רכוש ממניע גזעני. בית המשפט המחוזי קבע כי מעשיהם של הנאשמים לא עולים כדי מעשה טרור, כי הנאשמים לא היו עם סממנים חיצוניים שיקנו למעשיהם ממד "טרוריסטי" וכי התקיפה בוצעה במקום מבודד שלא בפרהסיה, וגזר על הנאשמים 50 חודשי מאסר בפועל.
הפרקליטות סבורה כי לא ניתן לקבל מסקנה שלפיה ביצוע לינץ' בעובר אורח אך בשל היותו יהודי, במקום מבודד בשעת לילה מאוחרת ובתקופת 'שומר חומות' שהייתה רווית אלימות לאומנית, לא עולה כדי מעשה טרור, ובהתאם לכך מבקשת הפרקליטות להרשיע את הנאשמים בביצוע מעשה טרור ולהחמיר בעונשם.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט העליון ערעור בתיק שעניינו לינץ' אכזרי שבוצע כלפי נפגע עבירה יהודי במהלך אירועי "שומר חומות" בחיפה. הערעור הוגש על הכרעת הדין וגזר הדין שניתנו בבית המשפט המחוזי בחיפה אשר הרשיעה את הנאשמים בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה ועבירות רכוש ממניע לאומני/ גזעני. בית המשפט המחוזי קבע כי מעשיהם של הנאשמים לא עולים כדי מעשה טרור, כי הנאשמים לא היו עם סממנים חיצוניים שיקנו למעשיהם ממד "טרוריסטי" וכי התקיפה בוצעה במקום מבודד שלא בפרהסיה, וגזר על הנאשמים 50 חודשי מאסר בפועל. הפרקליטות סבורה כי לא ניתן לקבל מסקנה שלפיה ביצוע לינץ' בעובר אורח אך בשל היותו יהודי, במקום מבודד, בשעת לילה מאוחרת ועל רקע אירועי שומר חומות, לא עולה כדי מעשה טרור, ובהתאם לכך מבקשת הפרקליטות להרשיע את הנאשמים בנסיבות מעשה טרור ולמצות את הדין עם מבצעי הלינץ' ולהחמיר בעונשם.
על פי כתב האישום שהוגש נגדם, במאי 2021, על רקע מתיחות לאומנית, התארגנה קבוצה של צעירים בעקבות שמועות על כוונה לפגוע בבית של אחד מהם. באותו הלילה בוצעו מעשי ונדליזם על רקע לאומני. הנאשמים, אשר היו רעולי פנים בעת המעשה, הורשעו בכך שהיו מעורבים בביצוע לינץ’ אלים ותקיפה באכזריות של עובר אורח יהודי, בן 47 אשר היה בדרכו לביתו. הנאשמים, יחד עם נוספים, היכו את עובר האורח בבעיטות ובאגרופים בעודו מוטל חסר אונים על הקרקע, ונטשו אותו פצוע ומדמם בחורשה חשוכה. הנפגע פונה לבית החולים במצב קשה, אושפז במשך 16 ימים, סבל משברים חמורים בפנים ובגוף, ועבר ניתוח מורכב בהרדמה מלאה.
הנאשמים הורשעו בעבירות חמורות, ובהן חבלה בכוונה מחמירה על רקע לאומני, וכן בעבירות רכוש ממניע לאומני. עם זאת, בית המשפט קבע כי אין מדובר ב"מעשה טרור" כהגדרתו בחוק, כי הנאשמים ביקשו להגן על ביתם, ובין היתר משום התקיפה בוצעה בשעת לילה, במקום מבודד וללא סממני טרור חיצוניים.
בערעור שהגישה הפרקליטות לבית המשפט העליון, על ידי עו"ד רחל מטר, מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, נכתב כי בחירתם של הנאשמים בתקיפה אלימה וחסרת רחמים, ממניע לאומני, בכוונה לפגוע בנפגע העבירה שכל חטאו הוא שהינו יהודי- מחייבת מצוי דין עם המבצעים: "מיצוי הדין עם הנאשמים יעביר מסר חשוב אשר יתרום למלחמה בתופעה בזויה זו, בה המון זועם מבקש לפגוע באזרחים תמימים אך על רקע לאומני- גזעני, ובכך להגביר את השנאה ולפגוע במרקם החיים העדין הקיים במדינה." הפרקליטות מבקשת מבית המשפט העליון להרשיע את הנאשמים בביצוע המעשים בנסיבות מעשה טרור ולהחמיר את עונשם בהתאם לחומרת העבירה בנסיבות מעשה טרור.
