נציבות תלונות הציבור על שופטים, השופט אשר קולה, קבע כי התלונה נגד שופט בית המשפט העליון יצחק עמית, בנוגע לפרשת נבחרת הדירקטורים, הינה תלונה מוצדקת. עם זאת השופט דחה עשרות תלונות שהגיש הציבור, החל מתלונה בדבר התחזות בשם משפחתו, וכלה בעבירות הבנייה בביתו במבשרת ציון.
כאמור, בפרשת נבחרת הדירקטורים, מצא השופט כי התלונה מוצדקת. התלונה נסמכה על פרסום של העיתונאי עמית סגל. מדובר בפרויקט משנת 2013 , שמטרתו להגביר מקצועיות ולצמצם תופעות של נפוטיזם במינוי דירקטורים לחברות ממשלתיות. לטענת המתלוננים, מדובר במאגר מקצועי, בלעדי ויוקרתי של מועמדים לתפקיד דירקטורים בחברות ממשלתיות, תפקיד שהשפעה רבה ושכר נאה בצדו. כמתואר בתלונה, אחיו של השופט יצחק עמית, נבחר בשנת 2017 למאגר מבין מועמדים רבים, כך גם בהליך המיון משנת 2022 , ומאז ועד היום הוא כלול במאגר, ואף כיהן כדירקטור בכמה וכמה חברות. בשנת 2021 הוגשה לבג”ץ עתירה נגד החלטתו של השר הממונה, דוד אמסלם, לבטל את נבחרת הדירקטורים. חרף אינטרס מובהק של אחיו שלא לבטל את המאגר, וחרף מודעותו של השופט עמית לכך כי אחיו חבר בנבחרת הדירקטורים, השופט עמית דן בעתירה, ובמסגרת זו, נתן צו ביניים אשר הקפיא את המהלך וקבע את העתירה לדיון בהקדם.
במענה לכך ציין יצחק עמית, כי הנושא הנדון הוא מוסדי-עקרוני וחורג מעניינו הפרטי של אחיו. הוא תאר את השתלשלות ההליך, שסופה במחיקתו, והוסיף, כי ממילא כהונתו של אחיו כדירקטור קצובה, ואף נסתיימה בינתיים, כך שלהחלטה בעניין לא הייתה אמורה להיות כל השפעה על עניינו. עוד הוסיף, כי היכללות בנבחרת אין משמעה מינוי בפועל לדירקטוריון, וכי את הליך המיון לצורך קבלה לנבחרת יש להתחיל מבראשית בכל סבב. לבסוף ציין, כי בחירתו של אחיו להתמודד בשנית על מקום בנבחרת הדירקטורים בשנת 2022 אינה רלבנטית להחלטתו בעתירה שניתנה חודשיים לפני כן.
לעמדת המתלוננים, אין בתשובות אלה שעניינן נכונות ההחלטה של יצקח עמית, כדי לגרוע מניגוד העניינים בו היה מצוי, ניגוד עניינים הנבחן על פי אמת מידה אובייקטיבית, ואין הדין מכיר בפטור מניגוד עניינים בכל הנוגע לעניינים “מוסדיים” או “רחבים”. הכל, בהתאם לקביעותיו של השופט עצמו אך לאחרונה בפרשת הפסקת כהונתו של ראש השב”כ, שאותן יש ליישם גם על התנהלותו של יצחק עמית עצמו. ועוד מדגישים המתלוננים, כי בניגוד לנטען בתשובתו של השופט עמית, הרי שאחיו יכול היה להתמודד בזמן הרלבנטי על תפקיד דירקטור בחברה נוספת, כך שלפסיקה בעניין זה אכן הייתה השפעה מעשית עליו. המתלוננים עורכים השוואה בין תגובת עמית בעניין בתו, אז כזכור פסל עצמו בשל חשש רחוק לניגוד עניינים, לעומת תגובתו זו, בה תירץ, כלשונם, מדוע לא נמנע מדיון בעניין בו היה לאחיו אינטרס ממשי וקונקרטי. לעמדת המתלוננים, אין כל קושי מעשי להעביר את העניין משופט תורן למשנהו במצב כזה, והדבר מקובל.
בהחלטתו כתב השופט קולה כי טענתו העקרונית של השופט עמית הינה כי מדובר בעניין רוחבי מוסדי, וכי לא הייתה לו כל מניעות מלדון בעניין זה. אין בידי לקבל טענה זו. מדובר בעניין אישי, הנוגע לאחיו של הנשיא, ואין בעובדה כי מדובר ב”נבחרת” כדי לאיין את האינטרס האישי של מר גולדפריינד.
“בחינת מהלך הטיפול בתיק מלמדת, כי השופט נתן ארבע החלטות בתיק שבה נתן צו ביניים, חזר על הוראתו להביא את העניין לפני הרכב וקבע מועד לתגובת המשיבים לגופה של העתירה. הנה כי כן, השופט טיפל בעתירה ביותר מהזדמנות אחת, ובתקופה שעולה הרבה על שבוע התורנות, שבו היא הובאה לפניו לראשונה. אכן, הכלל הוא כי שופט תורן ‘גורר’ עמו להמשך הדרך את התיקים שקיבל במסגרת התורנות, וזאת כפי שהבהיר לנו השופט בעת פגישתנו עמו. אולם באופן בסיסי, אין במעמדו של שופט תורן כדי לגבור על האיסור להימצא במצב של ניגוד עניינים. דהיינו, העובדה ששופט נמצא בשבוע תורנות אינה מאפשרת דיון בכל עניין ועניין שבא לפניו”.
“דומה כי הכל יסכימו, כי במקרה קיצוני שבו העניין הנדון נוגע אך ורק לבן משפחתו הקרוב של השופט התורן, יהא זה מנוע מלדון בעניין חרף היותו שופט תורן. כזכור, השופט עמית הפנה להחלטה קודמת של הנציב אשר קבעה כי במקרים .חריגים ודחופים רשאי שופט תורן ליתן החלטות גם במצב של ניגוד עניינים. אולם, בהליך שלפנינו, העניין היה מצוי בטיפולו של השופט עמית במשך כחודש ימים, כאשר במהלך תקופה זו נתן החלטות פרוצדורליות שונות, בעוד צו הביניים ניתן רק בהחלטתו האחרונה. יוצא, אפוא, שלא הייתה דחיפות של ממש בטיפול בעתירה זו. גם בהחלטה”.
“העובדה שאחיו של השופט עמית לא פעל כדי להיבחר לכהונה נוספת או לא הגיש בעת הרלבנטית מועמדות להיכלל בנבחרת הבאה – אשר אכן עלתה במפורש גם מתוך עדותו הישירה של מר גולדפריינד בפגישתו עמי, ועליה אין חולק – היא מקרית, ועל כן אינה מעלה ואינה מורידה לעניין אפשרותו לעשות כן. זאת ועוד, סופו של יום כן הגיש מר גולדפריינד בשנת 2022 , כעדותו שלו לפניי, בקשה להיכלל פעם נוספת בנבחרת הדירקטורים. משכך, ‘הקפאת’ החלטת השר, גם אם זמנית, היה בה פוטנציאל השפעה על אחיו של השופט עמית, הן לעניין עצם ההיכללות במאגר והן לעניין האפשרות להתמודד על משרת דירקטור בחברה מסוימת”.
“העובדה שמר גולדפריינד התמודד שוב למאגר נבחרת הדירקטורים במהלך חודש ינואר 2022 , גם אם, כדבריו, הסיכוי להיבחר היה “תיאורטית בסיכוי של 1 למיליארד”, היא ראיה לכך שעיסוק השופט בעתירה ומתן צו בינים ביום 10.3.21 היה בה מידת השפעה על היבחרו של מר גולדפריינד, לא רק פוטנציאלית, אלא גם בפועל, וזאת גם אם לפני כן ואף לאחר מכן מר גולדפריינד לא הגיש מועמדות לדירקטוריון מסוים נוסף, כפי שטוען השופט עמית. זאת ועוד, מידת הרווח הכספי הנובע ממשרת דירקטור, כתלות בהיקף פעילותה העסקי ומידת הרווחיות של החברה המסוימת – אף היא איננה שיקול, בבחינת ‘דין פרוטה כדין מאה’. גם טענת בשופט עמית, שנשענת על החלטת ההרכב שבאה אחריו, ועל תוצאות ההליך במישור המהותי, שמצביעה לכאורה על כך כי ההחלטה שניתנה לא הושפעה בפועל משיקולים זרים, איננה רלבנטית לשאלת ניגוד העניינים לכתחילה”.
“כאמור, איננו דנים בפסלות שופט, והחלטה זו מתייחסת רק לפן האתי שבישיבה בדין, .לרבות חובת הגילוי הנאות. במקרה זה, סבורני, כי גילוי נאות מטעם השופט עמית כבר במסגרת החלטתו הראשונה, שהורתה על הגשת תגובות הצדדים, היה מתחייב וזאת הגם שהעמדתי לנגד עיני את רצונו הכן של השופט עמית לעמוד בחובתו לשבת בדין ולא לגרום להעברת התיק למותב אחר, על הסירבול שבדבר. משכך, מוצא אני את התלונה בעניין זה מוצדקת”.
