רוני היתה אצלינו בבית בעונג שבת לפני כמה שבועות. כשהגיעה התור שלה, היא סיפרה שהיא מסיימת עכשיו טיול של חמשה חודשים וביום ראשון חוזרת לארץ.
“טיילתי בכמה מדינות, ראיתי המון נופים, למדתי על הרבה תרבויות, אבל הדבר שהכי מרגש אותי זה שהצלחתי כל הטיול לשמור שבת כהלכתה. תכננתי את כל הטיול מסביב לבתי חב”ד, והצלחתי לשמור כשרות בצורה מלאה.
גדלתי בבית דתי ושמרתי כל החיים שלי, אבל עכשיו אני חוזרת לארץ ויודעת שאני בחרתי ביהדות שלי. אני שומרת על המצוות לא בגלל ההורים ולא בגלל הסביבה, אלא בגלל שאני בחרתי בזה.
פרשת “ויחי” חותמת את ספר בראשית ומסכמת את חייו של יעקב אבינו. התורה פותחת במילים: “וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה”. חז”ל אומרים שאלו היו השנים הכי טובות של יעקב. שנים של שלווה, נחת וחיות אמיתית.
נשאלת השאלה: איך יכול להיות שיעקב אבינו, “בחיר האבות”, חי שנים רבות בארץ ישראל הקדושה ושם לא היו השנים הטובות שלו. דווקא כשהוא יורד למצרים – המקום שהתורה מגדירה כ”ערוות הארץ”, מרכז הטומאה והעבודה הזרה של העולם, דווקא שם הוא מוצא את ה”ויחי” שלו?
הרבי מסביר יסוד אדיר בנפש האדם. כל עוד יעקב היה בארץ ישראל, החיות שלו הייתה “טבעית”. כשהסביבה קדושה והתנאים נוחים, קל לחיות חיים רוחניים. אבל חיות כזו היא מוגבלת – היא תלויה במה שקורה בחוץ.
כשיעקב יורד למצרים, קורה דבר הפוך. מצרים מנסה “לחנוק” את הרוחניות שלו, אבל יעקב לא נבהל. עוד לפני שהוא נכנס למצרים, הוא שולח את יהודה “להורות לפניו גושנה”, ורש”י מסביר: להקים בית תלמוד. יעקב קובע עובדה – גם בתוך החושך של מצרים, תהיה תורה.
כאשר יהודי נמצא במקום מאתגר, ובכל זאת הוא מצליח לקיים מצוות ולהיות בשמחה, הוא מגלה כוחות שלא ידע שקיימים בו. החיות הזו נקראת “חיים אמיתיים”, כי היא לא יונקת מהסביבה, אלא מהקשר העצמי של הנשמה עם הקדוש ברוך הוא. דווקא במצרים, יעקב הגיע לדרגה שבה שום דבר בעולם לא יכול להסתיר לו את האמת. הוא הוכיח שיהודי לא “מופעל” על ידי הנסיבות, אלא הוא זה שמעצב את המציאות שלו.
לכל אחד מאיתנו יש את ה”מצרים” שלו – רגעים של קושי בעבודה, אתגרים בחינוך הילדים או סביבה שלא תמיד מבינה את הערכים שלנו. המסר של הפרשה הוא: לא צריכים לחכות שהקשיים ייעלמו כדי להתחיל “לחיות”.
כמו שיעקב הקים ישיבה בלב מצרים, כך גם אנחנו: אם נכניס קצת תורה, קצת מצוות וקצת חיות יהודית לתוך השגרה המאתגרת שלנו – נגלה שדווקא שם נמצאים השנים הכי יפות והכי משמעותיות שלנו. זהו ה”חזק חזק ונתחזק” האמיתי שאיתו אנחנו מסיימים את חומש בראשית.
יהי רצון שניקח את הכוחות מהחיים של יעקב אבינו ונצליח לזכור את השליחות של כל אחד ואחת מאיתנו לגלות את האלוקות בכל מקום ובכל זמן ובע”ה כך נביא את הגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש.
שבת שלום
הרב נחמיה וילהלם
בית חב”ד בנגקוק תאילנד
