הסתיים הדיון בבג”צ הנוגע לפיקוח על בתי הספר החרדיים, בעתירה שעניינה תקצוב מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים בזיקה לקיום לימודי ליבה.
בדיון טענתה המייצגת את העותרת כי נדרש מתווה פיקוח אפקטיבי על לימודי ליבה ממלאים וקיזוז עבר על דברים שאפשר.
עו”ד דניאל מארס, מנהלת מחלקת הבגצים בפרקליטות המדינה, שייצגה את משרד החינוך, על אף שהשר ביקש ייצוג נפרד, אמרה בדיון: “אנחנו סבורים שצריך להיות פיקוח אפקטיבי, בתוך פרק זמן קצר”. בהמשך היא אמרה כי אנחנו למדים מתשובת השר לבית המשפט, כי שר החינוך והממשלה לא חולקים שנדרש לגבש מתווה, אך יש לנו מחלוקת מהותית על טיב העבודה. לדבריה, “הקמת ועדת שרים בצורה שלא תואמה איתנו – הייעוץ המשפטי לממשלה, היא לא הדרך. השאלה של אכיפת הדין היא לא שאלה של מדיניות ממשלתית אלא של גורמי מקצוע וביקורת משפטית”.
“בשלב מסויים תהה השופט מינץ, האם הדברים שהיא אומרת היא עמדתה של הייעוץ המשפטי או של משרדי הממשלה. אני מציגה עמדה משפטית. על כך תהה שוב השופט האם משרדי הממשלה לא מסכימים לזה, ועל כך היא השיבה: העמדה של הייעוץ המשפטי, היא גם העמדה של הייעוץ המשפטי של משרד החינוך. גורמי המקצוע אינם כאן כי קיבלו הנחייה ממנכל משרד החינוך שלא להגיע לדיון, אנחנו לא הצלחנו להגיש שתובה לעתירה כי לא קיבלנו אישור. בית המשפט נגע בנושא הייצוג הנפרד, משרד החינוך הוא אינו כופר בצורך לגבש מתווה הוא לא הציג לנו הייעוץ המשפטי מתווה שאפשר לוודא שעומד באמות המשפט המקצועיות”. “לשיטתנו הקמת ועודת השרים אמורה להביט את הדיון למקומות לא מקצועיים והם לא קשורים לאכיפת הדין”. “אנחנו דוחקים ומבהירים שצריך לקדם את המתווה הזה בצורה מהירה כתנאי להמשך המצב הקיים, זו דרישת הדין, מבחינת ההליך בבית המשפט הגענו בלי תגובה יש לזה משמעותיות”.
עו”ד גלס שייצג את מעיין החינוך התורנ אמר בפתח דבריו כי: “מצער שמשרד החינוך לא הגישו תגובה. אם היינו מקבלים תגובה עניינית ממשרד החינוך היינו מוצאים שמבחינה עובדתית שבין העתירה למציאות אין קשר, למשל מבחני מיצב, אנחנו מקיימים את כל מבחני המיצב”. “יש מהפך אמיתי במעיין החינוך התורני בשנים האחרונות בניגוד לזמנים עברו בעידוד רבנים ובשכנוע של בתי ספר”.
עו”ד יאיר עשהאל טען בשם החינוך העצמאי, ובפתח דבריו תהה כיצד זה הליך מנהלי שמתנהל בבית המשפט, אין בו את הנתונים. ” כל מה ששמענו מבאת כח המדינה שלא נכתב בתגובה מסודרת זה מישור משפטי. אין בפני בית המשפט את הנתונים של משרד החינוך, וזה הליך מנהלי. אני יכול לומר כי כששמשרד החינוך פנה אלינו לגבי שמונה בתי ספר שלא עומדים בלימודי הליבה באופן מספק, וזה מתוך 267 בתי ספר, ומול אותם שמונה אנחנו החלו בבירור מול אותם בתי ספר שתחת הרשת שלטענתה משרד החינוך לא מלמדים באופן מספק. אם משרד החינוך היה נותן תגובה מפורטת, ומסביר את היקף הבעיה אז זה היה נראה אחרת”. עוד הוסיף עו”ד עשהאל כי הדיון מתקיים לפני שלבית המשפט יש תמונה עובדתית, וכי המשפטנים בשם המדינה לא אמורים להציג תמונה עובדתית לפני הצגת העובדות. לדברים הגיבה השופטת דפנה ברק-ארז, שאמרה כי “מצער הוא שלא קיבלנו תמונה מלאה מהמשיבה”.
