הם מפחדים? או שהחליטו ללכת עד הסוף? שלושת שופטי בג"צ: עמית, סולברג וברק ארז, הוציאו הלילה (שלישי) החלטה, לפיה הם לא רואים טעם מעשי בקיום הדיון שנקבע ליום חמישי בעתירה הנוגעת לפיטורי השר בן גביר, וקבעו כי הם מרחיבים את ההרכב לחמישה שופטים, ויקיימו את הדיון עד סוף חודש מרץ, כשעוד קודם לכן בתחילת חודש פברואר, הם עשויים להוציא צו על תנאי, שמשמעותו, כי ראש הממשלה והממשלה יצטרכו להסביר למה לא לפטר את בן גביר.
בהחלטתם כתבו השופטים: "עיינו בכתבי הטענות מטעם הצדדים ובבקשות השונות שהוגשו מטעמם. נתנו דעתנו, בין היתר, לכך שהתגובה המקדמית מטעם ראש הממשלה והממשלה נסמכה בעיקרה על "עמדתם העקרונית של הממשלה וראש הממשלה ביחס לעתירות דנן שאינה מושפעת בהכרח מאירוע כזה או אחר שנטען כנגד השר בן גביר", וכי תגובתם אינה כוללת התייחסות מפורטת לתשתית העובדתית שהוצגה בכתבי הטענות מטעם יתר הצדדים".
בשל כך הוסיפו: "בנסיבות אלו, ובהיעדר התייחסות לגופו של עניין מטעם ראש הממשלה, איננו רואים טעם מעשי בקיום הדיון שנקבע ליום 15.1.2026. כמו כן, בהמשך לבקשת בן גביר ובהינתן כובד משקלן של הטענות שהועלו בהליכים דנן, מצאנו להורות כבר בשלב זה על הרחבת ההרכב שידון בעתירות, וכי המשך הטיפול בהליך ייעשה אפוא בהרכב מורחב של 5 שופטים".
בהחלטתם הוסיפו שלושת השופטים כי "מובהר כבר עתה כי ההרכב המורחב ישקול הוצאת צו על תנאי וייתן החלטתו בתחילת חודש פברואר 2026. בקשות ההצטרפות להליכים יוכרעו אף הן על ידי ההרכב. לפיכך, הדיון שנקבע ליום 15.1.2026 – מבוטל, ותחתיו יקבע היומן מועד חלופי לדיון לא יאוחר מסוף חודש מרץ 2026. זהות חברי ההרכב תיקבע בהמשך לאחר בדיקת אילוצי היומן".
בסיום החלטתם נכתב: " נציין כי לא מצאנו מקום להורות ביוזמת בית המשפט על צירוף הכנסת כמשיבה, שכן ההחלטה המינהלית שעומדת במוקד העתירות היא, כאמור, החלטתו של ראש הממשלה מכוח סעיף חוק-יסוד: הממשלה. ולמותר לציין כי ככל שהכנסת סבורה כי היא משיבה רלוונטית לעתירות, ביכולתה להגיש בקשה מתאימה והיא תיבחן בהתאם לאמות המידה המקובלות".
