עוד התנגשות בין שר המשפטים ליועמ”שית, הפעם הרקע הקובלנה המשמעתית נגד שופט בית משפט העליון יצחק עמית.
במכתב ששלחה הערב היועמ”שית גלי בהרב מיארה לשר המשפטים, היא טוענת כי החלטתו של השר לוין בעניין הקובלנה המשעתית נגד יצחק עמית היא חסרת בסיס עובדתי, ואין לה תוקף משפטי.
במכתבה כותבת בהרב מיארה: “בחודש ינואר 2025, ניסית למנות את עו”ד אוחיון תכקובל מטעמך נגיד נשיא בית המשפט העליון. במכתבי אליך מיום 24.1.25 הובהר כי על פני הדברים, החלטתך הקבלה בחריגה מפרקטיקות מינהליות נהוגות, בהליך חפוז, ללא תשתית עובדת מספקת וללא מיצוי של ההליכים המקדמיים הנדרשים. צוין במפורש כי בנסיבות אלה החלטה אינה יכולה לעמוד מבחינה משפטית”.
בהמשך כותבת היועמשית עוד: “דברים אלה נכונים כיום ואף ביתר שאת לאחר החלטה נציב תלונות הציבור על השופטים, אשר התייחס למכלול התלונות בעניינו של הנשיא. כידוע לך, נציב תלונות הציבור על השופטים בחן לעומק את מכלול התלונות, כולל ביחס לנכס במבשרת, וקבע באופן ברור כי אין בממצאים כדי להצביע על “התנהלות שאינה הולמת את מעמדו של שופט בישראל”. בתוך כך, הנציב הדגיש כי הצגתו של הנשיא כעבריין בנייה אינה נכונה וגרמה לו עוול של ממש; כי מדובר בחריגת בנייה היסטורית רבת-שנים; וכי הנשיא פעל להסדרתה באופן מיידי, עוד בטרם החל להתגורר בנכס.
3. יודגש כי בפני הנציב עמדה תשתית ראייתית רחבה ומקיפה, בין היתר לאחר שקיים שיח ישיר עם גורמי האכיפה בועדה המקומית הרלוונטית, אשר הבהירו כי אין מקום להגשת כתב אשום בעניין. מעבר לכך, הנציב לא קבע כי התלונות העלו חשש לעבירה משמעתית, וממילא גם לא המליץ על הגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי לשופטים, בהתאם לסמכותיו לחוק נציב התלונות הציבור על השופטים. הנה, החלטה הנציב מפורטת, מנומקת ומבוססת, והיא מדברת בעצמה. בשים לב להחלטו הברורה של הנציב קל וחומר שאין בסיס לקידום הליך משמעתי, והיא אינה מעמידה תשתית להמשך בירור במישור המשמעתי. ההיפך הוא הנכון.
4. בנוסף על כל האמור לעיל: סמכותו של שר המשפטים להגיש קובלנה משמעתית נגד שופט הוא סמכות חריגה ויוצאת דופן, אשר טומנת בחובה פוטנציאל ממשי לפגיעת בעצמאות השיפוטית ולחדירה של שיקולים פוליטים. מטעם זה גוברת החשיבות כי סמכות מנהלית רגישה זו תופעל על-ידי השר אך ורק בהליך סדור ותקין, על בסיס תשתית ראייתית מוצקה וברורה, המצודיקה את השמוש החריג בסמכות, ולפי אמות מידה שוויוניות ואחידות, גם בשים לב למקרי העבר שבהם הופעלה סמכות זו. מינוי קובל הפונה לבית הדין המשמעתי אינו אלא שלב שני ונגזר בהליך. בשלב הראשון נדרש להבטיח כי החלטת השר על הגשת קובלנה התקבלה כדין, בהתאם לכללי המשפט המינהלי, ללא חשש לשיקול זר, בהיוועצות עם הייעוץ המשפטי לממשלה, כפי שנעשה במקרי העבר. פעולתך אינה עומדת באמות מידה נדרשות אלה וחסרות תוקף משפטי.
בעקבות מכתבה תנמסר מלשכת שר המשפטים: “השר לוין דוחה על הסף את המכתב של עו״ד בהרב מיארה, שכל כולו עבירה פלילית אחת גדולה. המכתב הוא גילוי חמור וקיצוני של פעולה בניגוד עניינים, בשיטת ״שמור לי ואשמור לך״. בהרב מיארה סגרה לשופט עמית את התלונות בעניין עבירות הבניה ללא כל בדיקה, ועכשיו היא מנסה לסכל את הגשת הקובלנה המשמעתית נגדו. זאת בתמורה לכך שהשופט עמית נתן פסק דין שמבטל את הדחתה, ופסל מינוי מלווה לחקירת הפצ״רית, כדי למנוע את חקר האמת ביחס לחלקה של עו״ד בהרב מיארה בפרשה. זהו שיא חדש ומחפיר אפילו בסטנדרטים הפסולים של עו״ד בהרב מיארה”
עוד נמסר: “השר לוין ימשיך לפעול למיצוי הליכי הקובלנה המשמעתית בעניינו של השופט עמית, לנוכח קביעותיו החמורות של נציב תלונות הציבור על שופטים”.
