התנגשות נוספת בין היועצת המשפטית לממשלה לממשלה, וזאת על רקע עתירות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית:. בתגובתה לבג"צ כותבת היועמשית בהרב-מיארה, כי הממשלה פוגעת פגיעה קשה באפשרות להגיע לחקר האמת באירועי השבעה באוקטובר. זאת בכך שהממשלה לא מקימה ועדת חקירה ממלכתית ומעכבת את תחילת החקירה המקצועית והעצמאית.
עוד כותבת היועמשית בתגובתה לבג"צ כי ההחלטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית מסורה לממשלה. נקודת המוצא היא כי סמכותה של הממשלה להקים מנגנון לחקירת פעילות שלטונית, היא סמכות שברשות, אולם ממשיכה וקובעת כי הנסיבות הפכו לנסיבות בחובה.
לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, הנסיבות המצטברות הייחודיות, הקיצוניות וחסרות התקדים של אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה, כמו גם פרק הזמן המשמעותי שחלף מאז אירועי השבעה באוקטובר והנזקים האפשריים לפעולתו האפקטיבית של מנגנון חקירה עתידי כפועל יוצא, הן נקודת המוצא העובדתית לניתוח המשפטי בענייננו. משעה שמאז אירועי השבעה באוקטובר – אסון שכמותו לא ידעה מדינת ישראל – חלפו למעלה משנתיים וטרם הוקמה ועדת חקירה, קיים בהחלט בסיס משפטי לטענות העותרים, בכל הנוגע לדרישתם כי הממשלה תפעיל את סמכותה לפי סעיף 1 לחוק ועדות חקירה, ויפה שעה אחת קודם; היינו כי במישור המשפטי , סמכות זו הפכה בנסיבות העניין החריגות מסמכות רשות לסמכות חובה.
