תשתית ראייתית נגד מקורב לנתניהו ומפקד חיל האוויר לשעבר

המשטרה פרסמה בצהריים (ה’) את המלצותיה עם סיום החקירה בפרשת הצוללות (פרשה 3000) לפיהן התגבשה תשתית ראייתית להעמדה לדין של שישה בכירים שנחקרו בפרשה.

בין הבכירים שעל פי הודעת המשטרה התגבשה נגדם תשתית ראייתית בפרשה נמצאים מקורבו של ראש הממשלה נתניהו עו”ד דוד שמרון, מנהל לשכתו של נתניהו לשעבר דוד שרן, ומפקד חיל הים לשעבר אלוף (מיל’) אליעזר מרום (צ’ייני).

מנגד נקבע כי נגד שליחו האישי של נתניהו, עו”ד יצחק מולכו, לא התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות.

על-פי ממצאי החקירה, במהלך השנים סיפק התאגיד הגרמני “טיסנקרופ” למדינת ישראל חמש צוללות, אשר נמצאות בשירות פעיל כחלק ממערך הצוללות של חיל הים, כאשר עד שנת 2009 תא”ל במיל’ ישעיהו (שייקה) ברקת שימש כנציג התאגיד מול מדינת ישראל.

במהלך שנת 2009 הוחלף במפתיע ברקת באיש העסקים מיכאל (מיקי) גנור, אשר נכנס בנעליו של ברקת והחל לשמש כנציג התאגיד והמתווך לעניין רכש ושירותים של התאגיד מול מדינת ישראל.

החשדות נגד החשודים המרכזיים בפרשה

תא”ל (מיל’) אבריאל בר יוסף שימש בתקופה המדוברת בתפקיד מנהל וועדת חוץ וביטחון של הכנסת ובהמשך כיהן כמשנה לראש המועצה לביטחון לאומי (המל”ל) ואף היה מועמד ראש הממשלה לראשות המל”ל. על-פי החשד בר יוסף הוא שהציע לגנור לסייע בידו להפוך לנציג התאגיד הגרמני במקומו של ברקת, סייע ודחף בפועל למינויו אל מול גורמי ביטחון וממשל ופעל במסגרת תפקידו לאורך התקופה הרלוונטית לקידום עסקאות הרכש של כלי שייט. זאת תוך דרישה לקבל תמורה מגנור כנגזרת מעמלות הסוכן שקיבל מהתאגיד – בין במישרין, בין באמצעות מקורבו תא”ל (מיל’) שייקה ברוש, ובין באופנים אחרים.

תא”ל (מיל’) שי (שייקה) ברוש הוא מקורבו וחברו הקרוב של בר יוסף. ברוש שימש בתקופה הרלוונטית איש עסקים פרטי, כאשר עפ”י החשד “הוכנס” בכוונת מכוון על-ידי בר יוסף, כגורם מתווך בין בר יוסף לגנור במהלכה של עסקה לרכישת כלי שייט, וזאת על מנת לטשטש את קשר השוחד בין השניים. בהמשך, לפי החשד, נחתם בין גנור לברוש הסכם ייעוץ פיקטיבי על סך 120 אלף אירו, אשר נועד להוות כסות להעברת כספי השוחד.

אלוף (מיל’) אליעזר (צ’ייני) מרום פעל על פי החשד בזמן שכיהן כמפקד חיל הים יחד עם בר יוסף לכך שגנור ימונה כנציג התאגיד הגרמני במקומו של ברקת. מנגד פעל במסגרת תפקידו בעניין עסקאות רכש מהתאגיד. לאחר שחרורו משירות צבאי קיבל מרום כתמורה, לכאורה, כספים מגנור וזאת בכסות של שירותי ייעוץ שלכאורה סיפק לגנור, בסך מצטבר של כ- 600,000 ש”ח (כ- 120 אלף אירו).

עו”ד דוד שמרון הוא שותפו של עו”ד יצחק מולכו במשרד עורכי דין, קרוב משפחתו של רה”מ נתניהו ועורך דינו הפרטי של רה”מ ורעייתו. על פי החשד, עו”ד שמרון פעל בשליחותו של גנור בהיותו נציג התאגיד הגרמני, על מנת לקדם את עסקת ספינות המגן בין ישראל לתאגיד, תוך שהוא עושה שימוש במשתמע במעמדו ובקרבתו לרה”מ, אל מול גורמי ממשל ועובדי ציבור מולם פעל – ובהם יועמ”שים במשרד הביטחון, מנהלת הרשות לשת”פ תעשייתי והשקעות זרות במשרד הכלכלה ושותפו למשרד עו”ד מולכו, בהקשר לתפקידו הציבורי כיועצו ושליחו המיוחד של רה”מ בעניינים מדיניים – וכל זאת מבלי שדיווח על כך ליועמ”שית משרד רה”מ ובניגוד למוטל עליו מכוח הסדר ניגוד העניינים החל על משרד עוה”ד.

בתמורה לפעילותו כאמור בשליחותו של גנור, קיבל עו”ד שמרון עפ”י החשד מגנור תשלומים שהוגדרו כ”שכר הצלחה” במספר פעימות ובסכום המצטבר לכדי כ- 270,000 ש”ח. תשלומים אלה ניתנו הלכה למעשה עבור “פתיחת הדלתות” והשפעה על עובדי הציבור למען קידום ענייניו של גנור בעסקה לרכישת כלי השייט, ועל כן מעשיו עלו לכאורה לכלל “תיווך לשוחד”.

בנוסף, עפ”י החשד פעל עו”ד שמרון בשליחותו של גנור לקידום עסקת השקעת כספי קרן גרמניה-ישראל למדעים בסך 100 מיליון דולר בבנק “קרדיט סוויס” השווייצרי, בכך שנכנס בנעליו של גנור כמתווך פיקטיבי על מנת להסוות את מעורבותו של גנור בעסקה לאור ניגוד עניינים שחל בינו לבין יו”ר הקרן עתליה רוזנבאום – תוך שעו”ד שמרון מציג מצג שווא בפני גורמים בנקאיים בארץ ובחו”ל אודות מעורבותו האמיתית בעסקת ההשקעה.

בתמורה לכך, על פי החשד – קיבל עו”ד שמרון במרמה עמלת תיווך בשיעור 20% מכספי ההשקעה, אותה העביר לגנור (בקיזוז 20% שכ”ט), וזאת כנגד הנפקת חשבוניות פיקטיביות עבור שירותי “ייעוץ” שלכאורה גנור סיפק למשרד עורכי הדין.

עו”ד יצחק מולכו היה שותף-מנהל במשרד עורכי הדין שמרון-מולכו. עפ”י החשדות שנחקרו, בעת ששימש בתפקידו הציבורי כיועצו ושליחו המיוחד של רה”מ נתניהו לעניינים מדיניים ולמו”מ עם הפלשתינאים, נפגש עו”ד מולכו במהלך שנת 2012 עם גנור, לקוח המשרד, לבקשתו של שותפו למשרד עו”ד שמרון.

על פי החשד, במהלך מפגש זה דנו עו”ד מולכו וגנור בדרישת גרמניה להסרת חסמים מדיניים כתנאי לקידום מתן המענקים לטובת מימוש עסקה לרכישת כלי שייט ועסקאות כלי שיט עתידיות. למרות זאת מולכו לא דיווח על הפגישה ליועמ”ש משרד רה”מ בניגוד למוטל עליו מכוח הסדר ניגוד העניינים החל על משרד עוה”ד מתוקף תפקידו הציבורי האמור, ולכאורה אף היה מעורב בניסיונות להסרת חסמים מדיניים כאמור בהקשר לפלשתינאים. כאמור, את התיק נגד מולכו ממליצה המשטרה לסגור.

השר (לשעבר) אליעזר (מודי) זנדברג כיהן בזמן הרלוונטי כיו”ר קרן היסוד, ובו בזמן פעל לקידום ענייניו של גנור כנציג התאגיד הגרמני בישראל. זנדברג ניצל את תפקידו ומעמדו הציבורי בעבר ובהווה, לצורך “פתיחת דלתות” עבור גנור וקבלת מידע מעובדי ציבור ומנבחרי ציבור בהקשר לעסקאות כלי השיט – וזאת בתמורה לכספי שוחד שקיבל מגנור במספר פעימות ובסך המצטבר לכדי למעלה מ- 100,000 ש”ח.

דוד שרן שימש בתקופה הרלוונטית שימש ראש המטה של שר האוצר דאז יובל שטייניץ, ובהמשך כראש הסגל של רה”מ בנימין נתניהו, ולסירוגין כיהן בתפקידים בכירים בחברת קצא”א. על פי החשד, פעל שרן לטובת האינטרסים של גנור בעסקאות כלי השיט, וקיבל ממנו בין השנים 2013 – 2016 סכומי כסף במספר פעימות בסך מצטבר של כ- 130,000 ש”ח, וזאת באמצעות מתווכים עסקיים המקורבים לשרן, אשר הוצבו ע”י שרן במטרה להסוות ולטשטש את קשר השוחד בינו לבין גנור. בנוסף נחשד שרן בגיוס תרומות דרך אנשי קש, לקמפיין הבחירות של השר שטייניץ, בשנת 2012.

בסיום ממליצה המשטרה:

תא”ל (מיל’) אבריאל בר יוסף – נתגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים וקשירת קשר לביצוע פשע.

תא”ל (מיל’) שי (שייקה) ברוש – נתגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים בצוותא, קשירת קשר לביצוע פשע, הוצאת חשבונית שלא כדין ועבירות הלבנת הון.

אלוף (מיל’) אליעזר (צ’ייני) מרום – נתגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון ועבירות מע”מ (הוצאת חשבונית שלא כדין).

עו”ד דוד שמרון – נתגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות של תיווך בשוחד (“שוחד הנעה”) בכל הנוגע למערכת יחסיו עם גנור, ועבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והלבנת הון בהקשר למעורבותו בפרשת “קרדיט סוויס”.

השר (לשעבר) ויו”ר קרן היסוד אליעזר (מודי) זנדברג – נתגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים והוצאת חשבונית שלא כדין.

דוד שרן – נתגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון ועבירות על פי חוק מימון מפלגות ובחירות.

כאמור, נגד שליחו המיוחד של נתניהו, עו”ד יצחק מולכו, לא נתגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות.