1
1

יהדות התורה התנגדה לפרסם את ההסכמים – בקשתה נדחתה

יו"ר וועדת הבחירות השופט חנן מלצר החליט לפרסם הסכמים שהוגשו ליו"ר וועדת הבחירות המרכזית, ודחה את דרישתה של יהדות התורה שלא לפרסם זאת. השופט ביקש את עמדת המפלגות השונות וקיבל אישור ממרביתן לפרסם.

הגשת הרשימות. צילום: לדעת
יפורסמו ההסכמים

יו”ר וועדת הבחירות השופט חנן מלצר החליט לפרסם הסכמים שהוגשו ליו”ר וועדת הבחירות המרכזית. את העתירה לוועדת הבחירות הגיש עו”ד שחר בן מאיר, שביקש לקבל את כל המסמכים שהגישה הליכוד על מנת שיוכל לשקול צעדיו אם להגיש התנגדויות.

השופט מלצר הבהיר כי הפנייה הזו מצטרפת לפניות נוספות שהגיעו למחלקת פניות הציבור של הועדה לחשוף את כל ההסכמים של המפלגות השונות שחברו יחד בין מפלגות שונות.

השופט הבהיר עוד קודם להחלטתו כי מדובר בבקשה שתחשוף פרטים אישיים רבים של המועמדים השונים, כך שחשיפה של המסמכים יכולה לפגוע בפרטיותם של המועמדים.

עם זאת, לאחר שבחן את ההשלכות הוא ביקש לקבל את תגובת באי כוח המפלגות, וברובן לא ראו בכך בעיה, אולם שתי מפלגות הביעו התנגדות, כשהמרכזית שבן היא יהדות התורה שמורכבת משתי מפלגות (אגו”י ודגל התורה).

בתשובתם לשופט מלצר כתבו באי כוח יהדות התורה כי הם מתנגדים לפרסום כוללני של ההסכמים מאחר שלטענתה המחוקק טרם הסדיר את נושא פרסום הסכמים אלה. “יהדות התורה תומכת את עמדתה בטענה כי המחוק הסדיר פרסום הסכמים בין סיעות, בין חברי מועצה מסיעות שונות או בין חבר מועצה לבין סיעה בהקשרים מסוימים כמפורט בסעיף 45א לחוק הרשויות המקומיות )בחירות(, התשכ”ה-1965 .בנוסף, מזכירה יהדות התורה דינים שונים המתייחסים לעיון בחומר בחירות, ומאזכרת את בג”צ 90/1601 עו”ד משולם שליט נ’ פרס, שבו נקבע, לטענתה, כי עדיף שהכנסת תסדיר את סוגית פרסום הסכמים קואליציוניים בחקיקה ראשית, אולם כל עוד לא עשתה כך, יכריע בית המשפט בסוגיה על הבסיסי עקרונות יסוד של השיטה. לטענת יהדות התורה, יש לבחון הסכמים פוליטיים לפי סעיף 30 לחוק החוזים )חלק כללי(, תשל”ג-1973 הקובע כי: “חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל, כך נכתב בתגובת יהדות התורה לשופט מלצר.

אולם יו”ר הוועדה קבע כי הוא דוחה את תגובתה של יהדות התורה כשכתב כי עמדת יהדות התורה לפיה משהמחוקק לא קבע הסדר סטטוטורי לפרסום ההסכמים אין לפרסמם, לא מתייחסת לתשתית הנורמטיבית, או לעקרונות חופש המידע.  “הדין קובע כי אלא אם כן מידע הוא רגיש או שיש מניעה משפטית לחשוף אותו – יש לגלותו”, משכך, החליט השופט מלצר בתפקידו כיו”ר הוועדה, כי כל המסמכים וההסכמים ייחשפו לעין הציבור.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד בנושא

עוד מהכותב