צוריאל קריספל הודיע על התפטרותו מעיריית אלעד

צוריאל קריספל, מי שבעברו היה ראש המועצה של אלעד, הודיע היום על התפטרותו מחברות במועצת העיר אלעד.

קריספל ששלח מכתב לראש העיר פרוש הודיע, כי הוא פורש מתפקידו ומודיע זאת על פי דרישת החוק. המהלך של קריספל סולל בכך למעשה את כניסת שס לקואליציה של פרוש.

בהודעה שכתב לחבריו אמר קריספל כי העיר אלעד יקרה לו מאוד, ואת מירב ומיטב שנותיו הוא הקדיש לה. “כל מה שעמד מול עיניי הוא שסוף סוף תהיה לציבור החרדי עיר מפוארת, ושכל רוכש ודייר בה יקבל את התמורה הכי טובה בעד כספו, כסף זה שצבעו אינו שונה במאומה מכספם של שאר רוכשי הדירות ברחבי הארץ. ואכן קמה וגם ניצבה לה העיר הנפלאה הזו, קרמה עור וגידים, תשתיות מתקדמות וכבישים, גינות ופארקים, מקוואות ובתי כנסיות, בתי ספר וגני ילדים, מעונות יום מבני המגורים הצטרפו אליהם כפטריות אחרי הגשם”.

קריספל כתב עוד כי “לא סוגה בשושנים הייתה דרכי, על גבי חרשו חורשי מזימות, האריכו למעניתם, היכוני פצעוני, נשאו את רדידי מעליי, וכמעט שלא היה יום מעשרת השנים בהן כיהנתי בו לא היה יום זה רצוף מאבקים שבינם לבין תורה ויר”ש רק מח מעוות וחולני יכול לנסות לקשר ביניהם, אין לי עניין לגלות לא טפח ואפילו לא רוחב גודל ולכן אכסה ביותר מאמת איש, ועל כל פשעים תכסה אהבה”.

“לאחר 10 שנים בהם השקעתי את כל כולי בעיר היקרה הזו, נפרדתי ממנה בצער רב, ובמחשבה שלא אשוב אליה עוד, אך לאחר 10 שנים בהם נפרדו דרכינו,  הורני מרן זיע”א להחזיר גרושתי, בכוחותיו האחרונים ובקולו הנשנק ציווה אותי צוואת “שכיב מרע” אמר לי “צוריאל, תחזור  לעיר אלעד ותושיע אותה”. ללא היסוס ושאלות ארזתי את מטלטלי ושבתי לאהבת נעוריי כאשר בליבי גמלה ההחלטה, אעשה כל אשר לאל ידי לקיים את צוואתו של מורי ורבי ואתן את כל כולי לקיים את צוואתו ואפעל ככל אשר אוכל לסייע ובכל מצב. אכן, זכיתי לקבלת פנים חמה ביותר, קבלת פנים שצרבה את פניי בשרי ועורי, את ליבם של בני משפחתי וילדיי הרכים כאשר רשמי הכווייות והצלקות עדיין לא נמחו, אך חזקה עליי, “שליח עושה שליחותו” והטלתי מאחרי גווי את כל כאביי”.

את מכתבו לחבריו סיים: “הושטתי את שתי ידיי לעזר ולאחיסמך, וכל טצדקי דאית לי עבדית כדי לסייע ככל שניתן, השתדלתי בכל מאודי להיות “המבוגר האחראי”, להשרות רוגע ועשייה משותפת, לצערי ולדאבון ליבי לא עלה הדבר בידי, בבחינת “אני שלום וכי אדבר המה למלחמה”…וכלבן הארמי בשעתו החליף בדיבורו ובהבטחותיו עשרות מונים…שמרתי את הדברים לעצמי (ראשי התנועה עודכנו לכל אורך הדרך) מתוך מחשבה שאולי בכל זאת אצליח לשנות משהו מהתנהלות הקלוקלת והלא תקינה בעליל, ושוב מתוך רצון לשמור ולייצב את השקט בעיר.