הפור נפל. הבחירות ייערכו ביום שני ו’ באדר, ויוקדמו בשמונה ימים מהיום שקובע החוק. על פי החוק, מיום התפזרות הכנסת צריכים להגיע ל-90 ימים, וביום שלישי שלפני ייערכו הבחירות, אלא שאם להיצמד לחוק, הבחירות נופלות ליום פורים, ובשל כך היה ברור לכל כי יש להקדים או לאחר את הבחירות.
לאחר שביומיים האחרונים ניסו בליכוד לדחות זאת לשבוע השלישי של חודש אדר, קמו המפלגות החרדיות וטענו כי הן מסרבות בשל יארצייט רבי אלימלך מליז’ענסק. דחיות היו גם כאשר ביקשו לקיים את הבחירות ב-ז’ אדר, יום פטירת משה רבנו, עת קמה קול זעקה מצד משפחות שכולות, שכן זהו יום שבו מציינים בישראל את יום הזכרון לחיילים שמקום קבורתם לא נודע.
ב’כחול לבן’ הבהירו כי לא יתנו להיגרר עם התאריך והם מבקשים להקדים זאת כמה שניתן, ובשל כך הוחלט יחד עם הליכוד להקדים את הבחירות בשמונה ימים ובניגוד לכלל הקובע כי בחירות ייערכו ביום שלישי, הפעם הבחירות תתקיימנה ביום שני ו’ באדר.
כאן המקום לציין כי החריג הזה של קיום בחירות שלא ביום שלישי, זהו אינו מקרה ראשון וגם לא מקרה שני. הראשון היה ב-כג’ תמוז תשמ”ד, עת נערכו הבחירות לכנסת ה-11, אז היה מדובר ביום שני בשבוע. בבחירות אמנם המערך בראשות פרס קיבל שלושה מנדטים יותר מאשר הליכוד, אולם בפועל מי שהיה לראש ממשלה הוא יצחק שמיר שהרכיב ממשלת אחדות עם שמעון פרס.
מקרה נוסף של בחירות שלא נערכו ביום שלישי, היה בבחירות לכנסת ה-14 ולראשות הממשלה. הבחירות אז נערכו בתאריך יא’ סיוון תשנ”ו, ובנימין נתניהו נבחר בפעם הראשונה להיות ראש ממשלה, כשהוא מתמודד מול שמעון פרס.
מקרה שלישי שבו הבחירות לא נערכו ביום שלישי, היה בשנת תשנ”ט, גם אז נערכו בחירות ישירות לראשות הממשלה ולכנסת ה-15. בחירות אלו נערכו בתאריך ב’ בסיוון שיצא ביום שני. באותן בחירות נבחר אהוד ברק שעה שניצח את בניין נתניהו בבחירות.
תגובות