גורמים בקואליציה: נתניהו חותר לפירוק השותפות עם גנץ

קבינט הפיוס שהיה אמור לקום עם הקמת הממשלה, עוד לא קם, גם לא חודשיים אחרי השבעתה של הממשלה, ויש מי שמטילים ספק רב אם הדבר בכלל יקרה.

אותם אלו שמטילים ספק, הם בעיקר אנשים המקורבים לראש הממשלה, שמעריכים כי לא יהיה עם מי להקים את המנגנון הזה. הסיבה לכך, היא הלך הרוח בסביבת ראש הממשלה ואנשי הקרובים, שהגיעו למסקנה כי אין מנוס מפירוק השותפות עם ‘כחול לבן’, וזאת על רקע מהלכים שונים מאז הקמתה של הממשלה.

בסביבת נתניהו שוב ושוב מדברים כי לא ניתן ליישם מדיניות ימין (כדוגמת החלת הריבונות), ומנגד כל העת יש מעצורים בנושאים החשבים לראש הממשלה נתניהו, ולא זו בלבד, שכן יש מי שמאתגרים את ראש הממשלה סביב הנושא המשפטי האישי שלו, והכל על מנת למצוא חן בעיני האופוזיציה.

כל המהלכים האלו הביאו את נתניהו למאוס בשותפות כבר לפני חודש, אולם הזעם רק הולך ומצטבר נראה כי סיבת הפירוק תיהיה על רקע אי ההסכמות בנושא התקציב, שאותו חייבים על פי החוק להעביר בתוך כשלושה שבועות, באם לא הכנסת מתפזרת והולכים לבחירות.

הערכה היא כי בטווח הזמן שנותר, נתניהו ינסה לעשות מהלכים שימנעו בחירות מחד, מאידך יסיימו את השותפות עם ‘כחול לבן’.

בפני נתניהו עומדות מספר אפשרויות, שכרגע כולן נראות כלא ריאליות, זאת בשל החוק ששונה עוד קדם הקמת הממשלה לבקשת כחול לבן, כהתניה לשותפות הקואליציונית.

האופציה הראשונה: היא להשיג 70 חברי כנסת שיתמכו בביטול אותו חוק יסד ששונה. אנשי כחול לבן לבטח לא יסכימו למהלך, ואולם די להיזכר בדברים שאמר יאיר לפיד בתחילת חודש אייר, ולפיו “בכל רגע נתון שלא יתחשק לביבי לקיים את הרוטציה, כל מה שהוא צריך לעשות זה לבוא אלי ולהגיד אנחנו רוצים להחזיר את החוקים האלה לנוסחם המקורי, ואני רוצה להגיד לכם משהו – אנחנו נגיד כן. אנחנו נסכים להחזיר את החוקים האלה למקור ותסתדרו כי יש לו 75. למה? מפני שאנחנו מכבדים את הדמוקרטיה והחוקים האיומים והמבישים והמבזים האלה צריכים להתבטל”. למרות דברים אלו, נראה כי לפיד לא ייתן יד למהלך שיעזור לנתניהו, ועל כן לא כדאי לראש הממשלה לבנות על המהלך.

האופציה השניה: היא ללכת להצבעת אי אמון בממשלה. במצב שכזה קבע החוק שתוקן, כי לא ניתן יהיה להעמיד את גנץ או נתניהו כמועמדים, מה שאמר שצריך להעמיד מועמד אחר. שני שמות עלו בימים האחרונים בסביבת ראש הממשלה. הראשון הוא שמו של יו”ר שס אריה דרעי, שיהפוך להיות ראש ממשלה לשבוע ולאחר מכן יתפטר. לשם כך צריך דרעי לבקש את חזרתו אל הכנסת במסגרת החוק הנורווגי, ורק כאשר יכהן כח”כ הוא יוכל להיות מועמד לראשות ממשלה באמצעות אי אמון. השם השני שעלה, הוא שמו של יו”ר הכנסת יריב לוין, אחד מנאמניו של ראש הממשלה נתניהו, ואיש שניתן לסמוך עליו. במקרה של בחירת ראש ממשלה חדש, המשמעות היא שבוטל החוק שתוקן, שכן גם גנץ גם נתניהו אינם מכהנים כראש ממשלה, ומשם הדרך להחזיר את נתניהו לתפקיד תיהיה קלה יותר, עם כי גם במקרה שכזה יהיו צריכים לפחות 61 ח”כים לתמוך במהלך.

האופציה השלישית: השגת שני חברי כנסת שיערקו מכחול לבן או מאותו גוש, צירוף מפלגת ימינה הקמת ממשלה צרה של 61, שתבטל את החוק שקובע שיש צורך לבטל את חוק היסוד ב-70 ח”כים, ובכך ליצור מצב פוליטי חדש. מהלך שכזה ידרוש להעניק תפקידים בכירים לאנשי ‘ימינה’ ולעריקים אם יהיו מכחול לבן, אולם לנוכח התשלום ששילם נתניהו בממשלת האחדות הנוכחית, נראה שמדבר בכסף קטן.

האופוציה הרביעית: הליכה לבחירות בזק בתוך שלושה חודשים מיום כה באב תש”פ – היום שבו מסתיים פרק הזמן על פי החק שניתן להעביר תקציב מדינה (שלושה חודשים מיום הקמת הממשלה). למקרה שכך יהיה, הבחירות יקבעו ליום שלישי כג’ בחשון, שזהו יום שלישי לפני תום מועד שלושת החודשים כפי שמאפשר החוק.