פעמיים הציבור החרדי יצא בהמוניו להפגין. פעם אחת הייתה לפני תשע שנים, והשנייה הייתה לפני 24 שנים. שתיהן הוגדרו כ’הפגנת המיליון’, שתיהן היו באותה עיר, באותו אזור, ושתי ההפגנות כוונו כלפי התערבות בג”צ.
ארבעה חודשים אחרי שהציבור החרדי ולצידו הציבור הדתי והימני אמרו את דברם בצורה הטובה ביותר, אין מנוס אלא מלצאת לרחובה של עיר ולזעוק את הזעקה. למען האמת, במקרה הנוכחי זאת לא רק הזעקה ופרקי התהילים, זו גם התמונה והמספרים.
למרבה הצער בעולם של שקר אנו חיים, וקומץ של יחצנים ואנשי שמאל המצויים היטב בתקשורת, יודעים כיצד לנווט את מדינת ישראל גם כאשר הם לא בשלטון.
עם כליהם, הם הצליחו להוציא המונים לרחובה של עיר ולהכתיב את סדר היום, כשברקע בג”צ ממשיך לקבוע את דרכי התנהלותה של המדינה, גם כאשר ציבור הבוחרים אמר דבר ברור.
די להביט כיצד הכריע בהחלטתם להוציא את אריה דרעי מהממשלה ולירוק בפרצופם של קרוב ל-400 אלף איש.
שתי טעויות מרכזיות עשתה קואליציית הימין עם תחילת דרכה. הראשונה הייתה בחוסר ההסברה את דרכי פעולתה. השניה הייתה בהצגת כוחה והעמדת מוקדי הפגנות אל מול הפגנות השמאל.
בכל הקשור לטעות השנייה, אנשים פרטיים לקחו על עצמם את היוזמה כבר לפני מספר שבועות והשינוי בשטח החל להיראות, כאשר בעוד ועוד ערים הזירה לא הופקרה עוד.
העוצמה הגדולה נראתה בהפגנת הרבבות שהוצתה מעכשיו לעכשיו והמונים נהרו להפגין בסמוך למקום מושבו של בית המשפט העליון בירושלים.
בשלושת השבועות האחרונים החלו להיערך למערכה הגדולה, זו שאמורה לתת את התשובה לא להפגנות השמאל, אלא למנהיגי הימין, אלו שנבחרו על ידינו.
ההפגנה הערב (חמישי) בירושלים, היא הכרח. היא כורח המציאות, והיא אינה מותרות. היא נועדה לא רק לציבור הימין שמורגל בהפגנות ענק, אלא גם לנו בני הציבור החרדי שפעם אחר פעם מוכה מבג”צ.
חשיבות הניראות של הציבור החרדי בהפגנה הערב בירושלים, היא גדולה ומשמעותית. ההליכה לקלפי והצבעה ל-ג’ או לשס, חייבת לבוא לידי ביטוי גם הערב בירושלים. מי רואה אותם – את אחינו ושותפנו יוצאים ומארגנים את ההפגנה הזו ואינו יוצא. חובת השעה היא להשמיע את קולנו, להראות שוב את כוחנו, ולהביע את מחאתנו כדי שנציגנו ישאבו שוב את הכוח להמשיך במלאכה שלשמה יצאנו להצביע.
תגובות