האיש שהיה שקוע כולו בתורת אדמו”ר הזקן טרח ועמל לעשות ציצים ופרחים לבאר את תורת ‘אדמו”ר הזקן’ בשלחן ערוך שלו, בסידור הרב, שבה עסקו גאוני קמאי המהרי”ל בשארית יהודה אחיו של כ”ק אדמו”ר הזקן, שהיה בין מגיהי השלחן ערוך, הוד כ”ק ה’צמח צדק’ ה’דברי נחמיה’ ועוד גדולי עולם התורה במשך הדורות שעסקו בתורת אדמו”ר הזקן והנחילו את דרך הלימוד ומסורת הפסק של אדמוה”ז למצות את שיטות הראשונים והאחרונים לעומק הלכה למעשה ולסדרם בשלחנו בבהירות מופלגת, אחד הספרים החשובים שבהם משלב הגאון רבי אברהם חיים נאה פסקי הסידור לפי סדר השלחן ערוך שבו קיבץ את פסקי הרב בסידור במה שחזר בו אדמו”ר מפסקיו בשו”ע שלו, ולגודל חשיבות הדברים כאשר כ”ק אדמו”ר זיע”א ניגש להדפיס את שו”ע אדמוה”ז לאחר השואה הכניס את פסקי הסידור בסופו, למען הקל על הלומדים למצוא את ההבדלים בין הסידור לשו”ע. וכידוע שסידור הרב זה משנה אחרונה, וכך נפסק להלכה.
כיצד ניגש יהודי ללמוד את שו”ע הרב ומה בא ללמד הסוגרים בשו”ע הרב, ואיך צריך להתייחס אליהם, דברים אלו נמצאים במאמרו המקיף על שו”ע הרב שהודפס בהקדמה לספרו קונטרס השלחן שבו עוסק בטעויות הדפוס שנפלו במהדורות הרבות שהודפס שו”ע הרב עד ימיו ובו מתקן הגאון הנ”ל את הטעויות ומגיש לפני הלומדים את דברי הרב כסולת נקיה ומבוררת דבר דבור על אופנו וטעמו. את הספר הנ”ל ערך בהיותו במקלט בזמן ההפגזות על ירושלים, ובו הוא קורא להעמיד צוות של תלמידי חכמים להגיה מחדש את שו”ע הרב ומקורותיו, דבר שנעשה לאחר שנים רבות.
גולת הכותרת של ספריו הוא ספר ‘קצות השלחן’ הכולל הלכות מצויות על פי פסקי אדמו”ר הזקן זצוקללה”ה בשו”ע וסידור שלו, ואדמו”ר הצמח צדק זצוקללה”ה ומנהגי אנ”ש חב”ד, בתוספת ליקוט מהאחרונים, מתחילת שו”ע אורח חיים עד סוף הלכות שבת. הוא הספר שפתח את הצוהר לשו”ע הרב בפני הלומדים בלשונו לשון הזהב של הרב, הספר עוסק בבעיות השעה של העולם שהחל להתפתח, שאלות שלא היו מצויות עד ימיו בפוסקים, ולמעשה אפשר לומר שהוא הספר ההילכתי הראשון שעוסק ביסודיות בהלכות שבת בעולם המודרני, כתוצאה משינוי סדרי עולם לאחר מלחמת העולם הראשונה שהשחיטה עברה לבתי מטבחים מסודרים ושם היו רבנים שהתמחו בדיני השחיטה וטריפות, התפנו רבני הקהילות מעיסוק בדיני שחיטה וטריפות, ועברו לעסוק בדיני שלחן ערוך אורח חיים. ספר זה פותח את הדרך לפני גדולי הפוסקים שעסקו ועוסקים בהלכות שבת, ונציין את הספר החשוב שמירת שבת כהילכתה שבו מצטט מאות מפסקי הגרא”ח נאה, כל יהודי שלומד הלכות שבת לעומקם של דברים אם לומד שו”ע הרב הבין את היקף ההלכה ואם למד קצות השלחן הוא גם מתענג מהסוגיא.
כתוספת לקצות השלחן הוא חיבר קונטרס שנקרא שביל חיים תוספת הגהות על “דרך החיים” שחיבר הגאון מליסא ז”ל עד הלכות שבת משלחן ערוך וסידור אדמו”ר ז”ל שלא הזכירם ה”נתיב חיים” הדרך החיים הודפס בסידור תורה אור עם הגהות נתיב חיים מהגה”ח רבי אברהם דוד לאוואוט זצ”ל, ובשביל חיים באו תוספת הגהות של הגאון רבי אברהם חיים נאה.
תשומת לב מיוחדת הקדיש לסידור הרב תורה אור בקונטרס הסידור שהדפיס בשנת תש”ב, וכך כותב בהקדמה נתעוררתי בחדש כסלו לשום עין על סידור תורה אור במשך חדשים וחצי עבר על סידורים של הרב שנדפסו במהדורות שונות השוה ביניהם, ולמסקנה כותב נשארו אצלי מאות ספקות בנקוד התיבות שלא יכולתי לבררם.
כור מחצבתו
הגאון רבי אברהם חיים נאה זרח שמשו בשבת י”ג אייר תר”ן למשפחה חבדניקית מיוחסת סבו הגאון החסיד רבי משה צבי היה רב בקאליסק לעדת חסידי חב”ד, וכך כותב משמו שהוא דור שלש עשרה של רבנים בן אחר בן, אבי סבו הגאון רבי יוסף היה אב”ד בעיר סענה ברוסיה, אביו הגאון החסיד רבי מנחם מענדל נאה היה ראש ישיבת מגן אבות של השדי חמד בעיה”ק חברון ת”ו ובספר שדי חמד מביא ממנו כמה תשובות, כמו כן למד בחברותא עם הגאונים רבי שמעון מנשה חייקין גאב”ד חברון. ועם שר התורה הגאון התורת חסד מלובלין, שימש כנאמן של כ”ק אדמו”ר הרש”ב וכ”ק אדמו”ר הריי”צ בכולל חב”ד בארה”ק, כאשר ביקר הוד כ”ק אדמו”ר הריי”ץ בשנת תרפ”ט בארץ הקודש נסע עם גיסו הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב (שיל”א) להקביל את פני הוד כ”ק אדמו”ר במצרים ונתלווה לאדמו”ר בכל ביקוריו בארץ. הוא זכה לביקור של האדמו”ר הריי”ץ בביתו ובשעת הביקור חזר נכדו הבחור הגר”ב בן הגרא”ח נאה על מאמר שאמר כ”ק אדמו”ר בישיבת תורת אמת יום לפני כן, וכן הגאון רבי שלמה יהודה לייב אליעזרוב זכה לביקור פרטי של כ”ק אדמו”ר. סבו מצד אמו היה הגאון החסיד רבי דובער אשכנזי ובלשון החסידים רבי בערל קאליסקער שהיה חוזר אצל אדמו”ר הצמח צדק וידע חמש מאות מאמרים עם התנועות בעל פה. כמו כן היה מלמד פרטי של הרבי מהר”ש בקטנותו, וגם הגרא”ח ינק מתורתו בקטנותו. קנה חכמה ודעת אצל אביו ואצל דודו הגאון החסיד רבי שלמה ליב אליעזרוב גאב”ד חברון. לאחר מכן היה תלמידו המובהק של הגאון רבי יעקב אורנשטיין בישיבת אהל משה על שם המהרי”ל דיסקין, וכן למד אצל הגאון רבי יצחק ירוחם דיסקין זצ”ל, והיה מחובר לגאוני ירושלים.
מקושר לרבותיו
בשנת תרע”א כשהיה בגיל עשרים ואחד נסע לכ”ק אדמו”ר הרש”ב ומתקשר אליו בקשר אמיץ, הרש”ב רוצה למנות אותו בתור ראש ישיבה בליובביטש דבר שלא יצא לפועל מסיבות שונות. כ”ק אדמו”ר הריי”צ כותב עליו בתואר מופלג, מחותני הנודע לשם תהלה בתוככי גאוני יעקב. והורה כ”ק הריי”ץ הלכה למעשה לפסוק כמותו בשיעורים כי הוא הפוסק אחרון שלנו. ונפשו קשורה בנפשו בלוח כולל חב”ד הכולל דינים ומנהגי חב”ד שיצא לאור על ידי הגאון רבי אברהם חיים נאה מידי שנה בשנה משנת תרפ”ה, בלוח של שנת תש”י שבת פרשת בשלח י’ שבט לא מופיע בלוח, באותה שבת נלב”ע כ”ק אדמו”ר הריי”ץ זיע”א ויהי זה לפלא.
היה בעל תפילה שתפילתו נכנסה בלב המתפללים סיפר כ”ק אדמו”ר מאלכסנדר שליט”א [נכד הגה”ח רבי חנניה יוסף הלפרין ע”ה] שהיה ילד בגיל שבע ושמע את הגרא”ח נאה מתפלל לפני התיבה כעבד המתחטא לפני קונו ועד היום תפילתו חקוקה בלבו. וסיפר הרה”ג רבי דוד צבי אליאך זצ”ל כשהיה בחור הגרא”ח נאה לימד אותו איך צריך להתפלל, וסיפר רבי משה מינצברג בנו של הרה”ג רבי דוד מינצברג איך היתה נראית תפילת מנחה בערב יום כיפור של הגרא”ח נאה, הרב התפלל בבית כנסת דחסידי קאמרנא שהיתה בחצר שבה הוא גר, מקום תפילתו של הגרא”ח נאה היה על שפת עדן החלון וכידוע שעדן החלונות בירושלים רחב, אחרי שגמר תפילתו היה עדן החלון ספוג בדמעותיו שהיו טופח על מנת להטפיח ודמעותיו עשו רושם כביר ועוררו את המתפללים לחזור בתשובה לקראת היום הקדוש.
פרק מיוחד במינו היו ההתוועדויות שהיה מתוועד עם החסידים שלכל התוועדות היו נוהרים חסידים ושאינם חסידים וסתם עמך לשמוע את נופת צופיו ואימרותיו, היה בעל כושר דיבור נדיר מספר סיפורים חסידיים מבעל התניא והצמח צדק וגדולי החסידים בחן ובטוב טעם, ומרתק את קהל המשתתפים ויכל להתוועד כמה שעות ויהי בעיני המשתפפים כדקות אחדות תורה חסידות סיפורים שהשתלבו זה בזה ונכנסו בלב השומעים. ובכלל היה פה מפיק מרגליות ובכל כינוס תורני היה דורש ורבים היו נוהרים לשמוע את דרשותיו.
ההתקשרות לכ”ק אדמו”ר זיע”א
הגרא”ח היה ראש המדברים בשם חב”ד, באסיפה של כל ראשי חב”ד בארץ הקודש שעל הפרק היתה בקשה מהרמ”ש שיקבל את הנשיאות של העדה כאדמו”ר תחת חמיו הריי”ץ, היה הגאון רבי חיים נאה נחרץ שההתקשרות לכ”ק חייבת להיות בפ”נ להוד כ”ק אדמו”ר שליט”א ולקבוע זאת כעובדא בפני הרבי, על כל סוג אחר של נוסחאות ובקשות הוא לא יחתום. ודעתו נתקבלה וכל השאר היסטוריה.
.קשריו עם כ”ק אדמו”ר זיע”א החלו הרבה שנים לפני כן ובפועל מזמן שהגיע הרמ”ש לאמריקה היה הרמ”ש בקשרי מכתבים רציף עם הגאון רבי אברהם חיים נאה בכל מיני נושאים בהלכה ובמנהג ונוסח חב”ד, כ”ק אדמו”ר זיע”א אף מכר את ספריו באמריקה והיה ממליץ על ספר שיעורי תורה לעוסקים בנושא השיעורים. וכך כותב הגרא”ח נאה להרב גרליק הרב דכפר חב”ד, אודיע לכת”ר שכ”ק אדמו”ר שליט”א בקי הרבה בשו”ע אדמו”ר והוא משיב לכל השואלים גם אתי יש לו מו”מ הגם שלא שאלתי שהוא מעצמו הציע לפני על כן יכתוב לו כת”ר. וסיפר הגה”ח רבי טוביה בלוי שיחי’ שהוא זוכר בשמחת תורה איך הגרא”ח נאה היה רוקד בהתלהבות גדולה עם מכתבי הרבי שכתב אליו.
וכך כותב הגרא”ח במאמר בביטאון חב”ד לאחר פטירת אדמו”ר הריי”ץ זיע”א. ולהתקשר לממלא מקומו כ”ק אשר זכה לקבל ממנו מפה אל פה, ממשיך השושילתא קדישא ומפיץ תורת החסידות בדורנו הוא כ”ק אדמו”ר שליט”א להתאבק בעפר רגליו ולשתות בצמא את דבריו הקדושים היוצאים מבאר מים חיים ונוזלים מן לבנון הלא הוא כ”ק אדמו”ר נ”ע ולמעלה בקודש, לטוב לנו כל הימים בגשמיות וברוחניות בזה ובבא. אדמו”ר זיע”א החשיב מאד את דעתו ואמר עליו שהוא דייקן.
וכך כתב אדמו”ר זיע”א בסערת רגשות אחרי הסתלקותו: נבהלתי מהשמועה זה עתה, אודות פטירת הרה”ג והרה”ח צמ”ס כו’ וכו’ מוה”ר אברהם חיים נאה ע”ה ובודאי יודיע הפרטים בזה איך ומה.
לקרב יהודים לאביהם שבשמים
כבר בצעירותו בגיל עשרים נסע לחזק את יהודי בוכרה ולהיות להם מנהיג רוחני לפקח על השחיטה להכווין את הנוער לעבודת הבורא לחזק את הבעלי בתים בשיעורי תורה ולהעמיד את הדת על תילה. בתוך חודש ימים למד את השפה הבוכרית והתחבב על בני הקהילה, ונהפך למורה הוראה של יהודי בוכרה ועבורם הדפיס את ספרו חנוך לנער ספר הלכות לילדי בר מצוה עם דרשה בשפה הבוכרית, בכך מילא את מקומו של דודו הגאון החסיד המפורסם רבי שלמה יהודה לייב אליעזרוב (שיל”א) זיע”א שנסע להעמיד את הדת בבוכרה בשליחות ה’ישא הרכה’ ונאלץ לחזור לארץ הקודש לאחר שהלשינו עליו לשילטונות, ונגזר עליו גזר דין מות ברח חזרה לארץ הקודש, ושלח את תלמידו הגרא”ח נאה במקומו לבוכרה להמשיך במלאכת הקודש שהתחיל, שם שהה עד שנת תרע”ג, וחזר לארץ הקודש. ולאחר כשנתיים כשפרצה מלחמת העולם הראשונה הגלה לאלכסנדריה שבמצרים על ידי הטורקים ובה הקים במצרים ישיבה למאתיים גולים תלמידי חכמים מארץ ישראל שהוגלו על ידי הטורקים למצרים ישיבת ארץ ישראל פעלה כחמש שנים וכל תלמידי החכמים בירושלים למדו שם בהתמדה עצומה ולא ידעו מחסור כל ימי המלחמה והשהיה בגולה, במצרים חיבר את חיבורו השני ספר שנות חיים קיצור הלכות לפי חדשי השנה וסדר השבוע ימי החול ושבת לבעלי הבתים במצרים הספר הודפס בשתי מהדורות ונתחבב על יהודי מצרים, ותמונתו היתה תלויה בבתיהם.
לאחר שחזר ארצה כשנגמרה המלחמה, והחיים החלו לחזור למסלולם ראה צורך גדול להחזיר עטרה ליושנה לשקם את המצב הרוחני של היהדות ובפרט יהדות ספרד, היה רב שכונת הבוכרים ודאג לרומם את בני הישיבות הספרדים כדי לבנות את דור העתיד של יהדות ספרד בין תלמידיו המפורסמים הגאון רבי עובדיה יוסף זצ”ל שאותו גילה בתור ילד והכניסו לתלמוד תורה בני ציון של רבי משה פרוש ותמיד היה מתענין אצלו בסדר לימודו ומדריכו, הגאון רבי יהודה צדקה זצ”ל, הגאון רבי בן ציון אבא שאול הגאון רבי יוסף בבליקי הראשון לציון הגאון רבי יצחק נסים והגאון רבי מרדכי אליהו ועוד מגדולי רבני הספרדים שאיתם היה בקשר מתמיד והיה מדרבנם לגדול בתורה, ומהם נבנה דור העתיד של יהדות ספרד.
איש רב פעלים
כמו כן הקים לאחר המלחמה את ישיבת תורת אמת בירושלים להחזיר עטרה ליושנה כדי שבחורי אנ”ש יהיה להם מסגרת חסידית, בד בבד נהיה יד ימינו של הגאון הצדיק רבי יוסף חיים זוננפעלד מרא דארעא ישראל לקומם ולחזק את היהדות לאחר תקופת המלחמה ולהעמיד את הדת היהודית על תילה. בנוסף על כך היה הספרא דדיינא בבד”ץ העדה החרדית והיה מנושאי דברה של היהדות החרדית בירושלים עסק בענייני הכשרות בעולם המתפתח לתעשיה מודרנית, והיה ראש וראשון לכל דבר שבקדושה וכל מילי דמתא עליה רמיא, כמו כן הדפיס לוח שנה עבור כולל חב”ד עם דיני ומנהגי חב”ד שנשלח לכל תומכי הכולל בחוץ לארץ ברוסיה ובאמריקה, וכך נוצר קשר רציף בין התורמים לכולל חב”ד, כ”ק אדמו”ר הריי”ץ מינה אותו ממונה בכולל חב”ד, ואדמו”ר זיע”א שלח לו כתב מינוי כנאמן לכולל חב”ד.
לאחר קום המדינה התפלגה היהדות החרדית לשנים מצד אחד אגודת ישראל ומהצד השני העדה החרדית, והוא עבר להקים את מוסדות אגודת ישראל והקים את ועד הרבנים של אגודת ישראל עם נסיונו הרב הקים את בית הדין של אגודת ישראל, ופעל להקים מערכת כשרות יחידה בארץ שנתנה הכשר לחלב ושחיטה שמן ועוד מוצרים.
היה ממנהיגי היהדות החרדית במאבקיה על צביונה היהודי של המדינה, ובמאבק נגד גיוס בנות היה ראש וראשון הלוחמים גייס את גדולי ישראל כחטיבה אחת למאבק בלתי מתפשר כדי שבנות ישראל ישמרו על צניעותם כל כבודה בת מלך פנימה הוא ניסח בכתב ידו את הקול קורא נגד גיוס בנות והחתים עליו את כל גדולי ישראל, שהסתיים בהפגנה הענקית בהשתתפות כ”ק אדמו”ר מבעלז זיע”א שבו היה אחד מהנואמים.
היצירה התורנית החשובה ביותר בדורות האחרונים ספר שיעורי תורה
בשנת תש”ג הגיע למסקנה לאחר מחקר מעמיק של שנים ששיעור הרמב”ם והגאונים בשיעורי התורה שווה וזה נתן לו את הדחף להוציא ספר הלכה למעשה על שיעורי תורה במשקל הגרם ומדת הסנטימטר שבה החלו למדוד ולשקול בעולם המתחדש, והמידות שנהגו עד אותו הזמן כגון הרוטל הירושלמי האוקיא פסו ונעלמו מן העולם לאט לאט, אזי בירר ביסודיות את המסורת שנהגה בירושלים בשיעורים ומקורותיה ומה היו שיטות הפוסקים שעד ימיו היו פזורים בספרי הפוסקים אבל לא בצורה מאוחדת ומושלמת, והוא קיבץ וריבץ בגאונותו ועמל עמל רב ויצר את מקצוע השיעורים בהלכה.
החזון איש ביקש ממנו שישלח לו את הבירור שלו במשקל הדרהם כי אין לו בירור בדבר, עוד כותב לו החזון איש שעד שלא ראה את ספרו שיעורי תורה לא ידע שיש סתירה לשיעורים הגדולים של הנודע ביהודה מדברי הרמב”ם. כאשר הביא את ספר שיעורי תורה לאדמו”ר רבי אהרן מבעלזא עבר על הספר מתחילתו ועד סופו נשק לספר ואמר לרבי מענדל פרנקל שישים את הספר ליד הרשב”א כי הבקיאות של הספר היא כמו של הרשב”א. ומכאן נתפרסם שמו בעולם שיעורי רבי חיים נאה.
ונסיים בסיפור חסידי הלכה למעשה שמביא בספרו פסקי הסידור. אדמו”ר בעל התניא היה מחותנו של סניגורן של כל ישראל רבי לוי יצחק מברדיטשוב, בתו של האדמו”ר האמצעי הרבנית ביילא נישאה לנכדו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב רבי יקותיאל זלמן וואלעס ונקראת החתונה הגדולה מז’לובין וזאת משום שנטלו בה חלק הסבים הגדולים בעל התניא ורבי לוי יצחק מברדיטשוב ומרגלא בפומיה דאנ”ש שהרה”ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זיע”א מחותנו של האדמו”ר שלח אליו היות ובשעה שישראל אומרים ושמרו בני ישראל את השבת בליל שבת נעשה יריד גדול בשמים ומדוע הנהיג האדמו”ר שלא לאומרו, והשיב לו האדמו”ר כי גם מסמיכות גאולה לתפילה נעשה יריד גדול בשמים ואי אפשר להיות על כל הירידים. על כן ומפני כבודו של הרה”ק רבי לוי יצחק נ”ע שהיה אומר ושמרו כתב האדמו”ר בסידור ושמרו ולא השמיטו לגמרי, אך הקדים שאלה שלא אומרים ברוך ה’ בחוץ לארץ לא יאמרו ושמרו. וכתב הגאון רבי אברהם חיים נאה שהרה”ק מברדיטשוב נ”ע היה חובב מאד את אמירת ושמרו והדבר היה נודע ומפורסם הוא בודאי אמת וסמך לזה ממה שכתב הצמח צדק בפסקי דינים לסימן רל”ו ובברדיטשוב ודאי אומרים ושמרו ויש שם גם כמה חשובים מאנ”ש שמתפללים בבית מדרש הנ”ל ואין אומרים ושמרו, ולא חשב איש שיהיה בזה משום לא תגודדו. (פסקי הסידור אות קכ”ח).
נלב”ע כ’ תמוז התשי”ד ומנוחתו כבוד בהר המנוחות בחלקת חסידים א’. ת.נ.צ.ב.ה ויהיה מליץ טוב לכלל ישראל.
תגובות