הערב (שלישי), יממה לאחר החזרתו של רן גואילי אפשר סוף סוף לעצור את השעון והוא יעמוד מעתה ועד עצרת הסיום על הזמן של שמונה מאות ארבעים ושלושה ימים, שתים עשרה שעות, חמש דקות וחמישים ותשע שניות.
מיד לאחר היום הנורא ההוא הוקם מטה המשפחות להחזרת החטופים שקבע את ביתו בכיכר. הכיכר הייתה לביתם החדש של משפחות החטופים והתמלאה במיצגים של הזדהות ותמיכה. אחד המיצגים החשובים ביותר היה השעון שהחל לספור, ימים, שעות דקות ושניות. ממש כמו שהחטופים סופרים את ימיהם בשבי. תזכורת חזקה ועוצמתית לכך שכל שניה בגיהנום היא נצח.
מעולם לא חשבנו שנגיע ל- 3 ספרות. לא דמיינו שהזוועה הזאת תימשך חודשים ארוכים. יום לפני יום ה-100 המחשב תוכנת מחדש ל- 3 ספרות וכולנו נשאנו תפילה חרישית בליבנו שלעולם לא נצטרך להוסיף ספרה רביעית.
ביום ה- 843 נפסקה הספירה. רני גואילי החטוף האחרון הושב הביתה למנוחת עולמים.
בטקס שנערך הערב בכיכר החטופים לקחו חלק בני משפחות חטופים, אלבג, אנגל, סיגל, בן עמי, סמרנו, שרעבי, חן, יבלונקה, בנימין, ליפשיץ, מנצור ואלגרט. שורדי שבי טל קופרשטיין, אלקנה בוחבוט, נועה ארגמני, לואיס הר, איתן הורן ובין הדוברים שגב כלפון, רום ברסלבסקי ויוסף חיים אוחנה.
