הממונה על התחרות הודיעה היום (שני) לאל על נתיבי אויר לישראל בע”מ כי בכוונתה להטיל עליה עיצום כספי בסך של 109,623,501 ש”ח, בכפוף לשימוע.
כן הודיעה הממונה על כוונתה, בכפוף לשימוע, להטיל עיצומים אישיים על שני נושאי משרה באל על בסכומים שנעים בין 449,000 ש”ח ל- 548,000 ₪ לכל אחד.
על פי ההודעה שנשלחה היום לאל על ונושאי המשרה, מבדיקת רשות התחרות עולה שאל על סירבה להעניק לארקיע שירותי גישה להאנגרים עבור תחזוקת מטוסים.
מזה שנים, על פי הסכם שקיים בין אל על לארקיע, ארקיע שוכרת האנגרים שברשות אל על לצורך תחזוקת מטוסיה. גישה להאנגר היא תשומה חשובה לפעילות הסדירה של ארקיע.
על פי העולה מבדיקת הרשות, החל מאוגוסט 2024, בתקופת מלחמת “חרבות ברזל”, אל על החלה לסרב באופן עקבי לבקשות ארקיע לשכור האנגרים לטיפול במטוסיה, ללא תלות בשאלה אם היו האנגרים זמינים או לא.
מדובר במדיניות שכונתה על ידי אל על “סירוב עדין”, במסגרתו נימקה אל על את סירובה בצידוקי שווא, תוך יצירת מצג מול ארקיע, לפיו לא חל שינוי בנכונות אל על לקיים את ההסכם בין החברות.
אל על היא בעלת מונופולין בשוק ההאנגרים לטיפול במטוסי נוסעים בישראל, וכן במספר רב של יעדי טיסות מחוץ לישראל.
אל על וארקיע מתחרות בחלק מהיעדים מישראל ואליה. ההפרה התרחשה בתקופת המלחמה, כאשר חברות תעופה זרות רבות הפסיקו לפעול בישראל לפרקים, והרסן הכמעט יחיד לאל על הגיע מחברות התעופה הישראליות, בהן ארקיע.
התנהלות אל על הייתה עלולה לפגוע בכושר התחרות של ארקיע, ולחשוף אותה לסיכונים כלכליים, בטיחותיים ותדמיתיים.
פגיעה אפשרית ביכולת של ארקיע לטפל בתקלות ולבצע בדיקות וטיפולים הנדרשים במטוסיה עלולה הייתה להוביל לביטולים או לעיכובים משמעותיים בטיסות ארקיע.
מעבר לפגיעה הישירה בציבור הטסים, הדבר היה עלול לחשוף את ארקיע לתביעות ולסיכון תדמיתי ובכך לפגוע בכושר התחרותי.
כמו כן, מציאת פתרונות לטיפול במטוסים חלף טיפול בהאנגרים של אל על כרוכה בעלויות, שעשויות היו להתגלגל לצרכנים.
לדוגמא: במקרה של תקלה המקרקעת את המטוס, עולה חשש כי היעדר גישה להאנגר ימנע את היכולת לטפל במטוס באופן מידי , יגרום לעיכוב בלוח הטיסות ובהיעדר מענה טיפולי, לחכירת מטוס חלופי.
דוגמא נוספת נוגעת לטיפולים תקופתיים. ארקיע משתמשת בהאנגרים גם לצורכי טיפולים תקופתיים ההכרחיים לצורך כשירות מטוסיה.
מניעת גישה עשויה לגרום להוצאת המטוס מכשירות, וגם במקרה זה לפגיעה בזמינות המטוסים בהעדר פתרון חלופי.
בפעולותיה אלו אל על סירבה סירוב בלתי-סביר לספק שירות שבמונופולין בניגוד לאיסור הקבוע בסעיף 29 לחוק התחרות, וכן ניצלה לרעה את מעמדה כבעלת מונופולין באופן שעלול להפחית את התחרות בתחום הובלת הנוסעים בישראל ולישראל ולפגוע בציבור, לפי סעיף 29א(א) לחוק וכן לפי סעיפים 29א(ב)(2) ו-29א(ב)(3) לחוק.
כל זאת, כאמור, על רקע המלחמה והמצב התחרותי הקשה ששרר בענף באותה תקופה.
במסגרת השימוע, לאל על ונושאי המשרה בה האפשרות לטעון את טענותיהם בפני הממונה על התחרות בטרם תתקבל החלטה סופית בעניין.
