בנק ישראל פרסם היום (שלישי) את נתוני הפעילות בשוק מטבע החוץ ברבעון השלישי של שנת 2026, מהם עולה כי השקל נחלש מול המטבעות המרכזיים בעולם, במקביל לשינויים משמעותיים בפעילות המשקיעים, הבנקים והגופים המוסדיים בשוק המקומי.
על פי הנתונים, במהלך החודשים יולי עד ספטמבר נחלש השקל בכ־2.9% מול הדולר האמריקני ובכ־2.4% מול האירו. גם מול סל המטבעות של שותפות הסחר המרכזיות של ישראל נרשמה היחלשות של 2.8%, כפי שהיא משתקפת במדד שער החליפין הנומינלי האפקטיבי.
היחלשות השקל התרחשה על רקע מגמה מעורבת בשוקי המטבע העולמיים. הדולר האמריקני נחלש במהלך הרבעון בכ־12.4% מול הוון הדרום קוריאני ובכ־3.3% מול הין היפני, אך התחזק בכ־3.3% מול הפרנק השווייצרי ובכ־0.5% מול האירו.
מהנתונים עולה כי נפח המסחר היומי הממוצע במטבע חוץ מול מערכת הבנקאות המקומית הסתכם ברבעון השלישי בכ־16 מיליארד דולר, ירידה של 9.1% בהשוואה לרבעון הקודם, שבו עמד הממוצע היומי על כ־17.6 מיליארד דולר.
עיקר הירידה נרשם בעסקאות המרה, שבהן מתבצעת החלפה ישירה בין מטבעות.
נפח המסחר הכולל במהלך הרבעון, שכלל 63 ימי מסחר, הגיע לכ־1.009 טריליון דולר. מתוך סכום זה, כ־733.9 מיליארד דולר נרשמו בעסקאות החלף, כ־241.4 מיליארד דולר בעסקאות המרה, והיתרה בעסקאות אופציות ועסקאות החלף בין מטבעות.
לצד הירידה בהיקף המסחר, נרשמה עלייה בחלקם של תושבי החוץ בפעילות מול הבנקים המקומיים. שיעור השתתפותם עלה ב־5.2 נקודות אחוז והגיע ל־41.4% מסך נפח המסחר בסוף הרבעון.
אחד השינויים הבולטים שנרשמו במהלך הרבעון נוגע לפעילותם של הגופים המוסדיים, ובהם קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח.
גופים אלה מכרו מטבע חוץ בהיקף נטו של כ־4.4 מיליארד דולר בלבד, לעומת מכירות נטו של כ־13.8 מיליארד דולר ברבעון השני של השנה.
מדובר בירידה משמעותית בהיקף מכירות המט"ח של המוסדיים, שבמהלך הרבעון הקודם היו אחד הגורמים המרכזיים להיצע הדולרים בשוק.
גם המגזר העסקי שינה את דפוס פעילותו. החברות והעסקים בישראל צמצמו באופן חד את רכישות המט"ח נטו, שהסתכמו בכ־1.7 מיליארד דולר, לעומת רכישות בהיקף של כ־12.1 מיליארד דולר ברבעון הקודם.
מנגד, תושבי החוץ המשיכו למכור מטבע חוץ בהיקפים גבוהים. מכירות המט"ח נטו של משקיעים זרים הסתכמו בכ־6.5 מיליארד דולר, לעומת כ־6.4 מיליארד דולר ברבעון השני.
שינוי נוסף נרשם בפעילות המגזר הפיננסי, המורכב בעיקר מבנקים. ברבעון השלישי עבר המגזר הפיננסי לרכישות מטבע חוץ נטו בהיקף של כ־3.7 מיליארד דולר, לאחר שברבעון הקודם דווקא מכר מט"ח נטו בהיקף של כ־1.1 מיליארד דולר.
במקביל, בנק ישראל עצמו לא ביצע רכישות מטבע חוץ נטו במהלך הרבעון השלישי, לאחר שברבעון הקודם רכש מט"ח בהיקף של כ־1.8 מיליארד דולר.
השינויים בפעילות המגזרים השונים מלמדים על שינוי בהרכב הביקוש וההיצע של מטבע חוץ במשק, כאשר הבנקים הגדילו את רכישותיהם והמוסדיים צמצמו את מכירותיהם.
נתון משמעותי נוסף העולה מהדוח נוגע לחלקם של המשקיעים הזרים במסחר הכולל במטבע הישראלי, לרבות עסקאות המתבצעות מחוץ למערכת הבנקאות המקומית. על פי אומדן בנק ישראל, חלקם של תושבי החוץ בנפח המסחר הכולל בעסקאות המרה מול השקל הגיע ברבעון השלישי לכ־87%.
מתוך כלל הפעילות בעסקאות אלה, כ־79.4% בוצעו בין גופים זרים לבין עצמם, בעוד המסחר בין גופים זרים לגופים מקומיים היווה כ־8.9% מהנפח הכולל.
היקף המסחר היומי הממוצע בעסקאות המרה, הכולל גם דיווחים מגופים זרים, הגיע לכ־19.8 מיליארד דולר.
נתונים אלה ממחישים את משקלם המשמעותי של הגופים הפיננסיים הבינלאומיים במסחר בשקל, גם כאשר העסקאות אינן מתבצעות באמצעות הבנקים בישראל.
בסיכום הרבעון מציגים נתוני בנק ישראל תמונה של היחלשות המטבע המקומי לצד ירידה בהיקפי המסחר היומיים ושינוי בדפוסי הפעילות של הגופים המרכזיים בשוק. בעוד המשקיעים המוסדיים הפחיתו משמעותית את מכירות המט"ח והבנקים עברו לרכישות, המשקיעים הזרים המשיכו להיות גורם דומיננטי בשוק המטבע הישראלי.
