ביהמ”ש המחוזי בת”א דחה שני ערעורי מס שהגישה אל”ה- תאגיד איסוף מכלי משקה בע”מ נגד פקיד שומה תל אביב ברשות המיסים, וחייב את אל”ה בתשלום מס בסך של כ-12 מיליון ש”ח ובהוצאות משפט בסך 70,000 ש”ח.
תאגיד המיחזור אל”ה (איסוף למען הסביבה) נוסד בשנת 2001 על ידי ארבע יצרניות ויבואניות משקאות- החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע”מ, טמפו תעשיות בירה, יפאורה תבורי – 1 בע”מ ומעיינות עדן בע”מ. מטרתה הייתה הקמה והפעלה של מנגנון לשם ביצוע הוראות החוק לעניין החזר פיקדונות, איסוף מיכלי משקה ומיחזורם וביצוע פעולות אחרות שמטרתן קידום האיסוף והמיחזור (חוק הפיקדון). בשנת 2010 במסגרת תיקון לחוק הפיקדון, בוטל מעמדה הסטטוטורי של המערערת ונקבעה למעשה אחריות ישירה של יבואנים ויצרנים לאסוף ולמחזר מכלי משקה. לתאגיד המיחזור נקבעו יעדי איסוף בהם עליו לעמוד, כאשר אי עמידה ביעדים אלו מחייבת השתת עיצומים כספיים. איסוף מיכלי המשקה עבור המערערת נעשה על ידי מספר גורמים- קבוצת בתי עסק או רשתות השיווק, קבוצת הצרכנים ו”האספנים”. דמי הפיקדון הנגבים על ידי היצרנים והיבואנים מהקמעונאים מועברים במלואם למערערת ומשמשים לפעילותה. הקמעונאים מוכרים לצרכנים מוצרים ואגב כך גובים את דמי הפיקדון בעבור מכלי משקה מסומנים.
בשנים הרלוונטיות היווה החלק היחסי של מיכלי המשקה שהועבר למערערת על ידי האספנים כחמישים אחוז מתוך כלל מכלי המשקה המוחזרים. אל”ה משלמת לאספנים את סכום דמי הפיקדון בעבור כל מיכל שהם מחזירים לה ובנוסף היא משלמת לאספנים אשר מחזירים לה למעלה מ-60,000 מיכלים בחודש “דמי עידוד” בהתאם למספר המיכלים אותם הם מחזירים. בניגוד לגורמי איסוף אחרים, האספנים לא רכשו את מיכלי המשקה, אלא ליקטו אותם בדרכים שונות מצרכנים ובתי עסק שלא מימשו את זכותם להשבת מיכלים ריקים בתמורה לדמי הפיקדון. יוצא כי האספנים לא שילמו דמי פיקדון עבור מיכלי המשקה אשר נאספו על ידי חברי אותה קבוצה ונמסרו למערערת. בשנות המס שבערעור ניכתה המערערת מס במקור מדמי העידוד ששילמה לאספנים אולם לא ניכתה מס במקור מדמי הפיקדון ששילמה להם. הצדדים היו חלוקים בשאלה האם חלה חובת ניכוי מס במקור.
ביהמ”ש דחה את הערעורים, כאמור, תוך שקבע כי מוטלת על תאגיד אל”ה חובת ניכוי מס במקור מדמי הפיקדון המשולמים לאספנים. האספנים המחזירים או מוסרים למערערת מיכלים מסומנים אינם בגדר צרכן כמשמעותם בחוק הפיקדון ועל פי דיני המס יש לראותם כמי שאוספים את המיכלים המסומנים “למטרת עסק”.
ביהמ”ש מוסיף כי מאחר שהאספנים אינם באים בגדר “צרכן” ובוודאי אינם בגדר “בית עסק” למכירת מכלי משקה, ממילא, אין להחיל על האספנים את הוראות חוק הפיקדון. בהתאם, לא הייתה המערערת חייבת להשיב לאספנים את סכום הפיקדון, וככל שעשתה זאת, מדובר בעסקה שבין המערערת לבין האספנים לפיה מוכרים האספנים למערערת מיכלים מסומנים בתמורה שהוסכמה בין כל אחד מהאספנים לבינה ו/או אוספים האספנים מיכלים מסומנים עבור המערערת תמורת דמי שירות כמוסכם בין כל אחד מהאספנים לבין המערערת (פסקה6).
ביהמ”ש לא קיבל את עמדת רשות המיסים כי יש להטיל על המערערת קנס בגין אי ניכוי מס במקור
תגובות