את ממלכת החסד של הרב אפרים שטרן, חסיד סאטמר, מכירים לא מעט אנשים שנעזרים בחסדיו לאורך השנה, אולם יום אחד בשנה הממלכה הזו ניכרת לעין כל מי שעובר ברחוב שבטי ישראל, בואכה כיכר זוועיל בירושלים.
כבר ברחוב שמואל הנביא החלו עומסי התנועה. הרכבים זחלו לאיטם ובצד חלפו אנשים עם עגלות הובלה, כשעליהם שקי תפוחי אדמה, שקי גזר וקרטונים שונים.
ככל שהתקרבתי יותר עם הרכב, התמונה הפכה לבהירה יותר, וכך גם האברכים שהחזיקו בעגלות ועליהם המצרכים לפסח.
“למצוא חניה באזור הזה ביום הזה זה קצת קשה”, אמר לי אחד התושבים, ואכן חניה הייתה מצרך קשה להשגה יותר מאשר מצרכים לפסח שחולקו שם חינם אין כסף. כשמצאתי סוף סוף חניה, נכנסתי אל הרחוב שהפך לשוק מסודר שבו עומדים בתור, מקבלים ‘מאסף’ – אברך שמחזיק עגלת הובלות בידו, ומעמיס לך את המצרכים על פי הפתק שקיבלת מראש לביתך.
בסדר מופתי עברו אלפי בני אדם בשעות הבודדות שעמדתי וראיתי מקרוב את ממלכת החסד. באותן שעות נזכרתי בתור שעמדתי אךלפני ימים ברשת השיווק בה ערכתי את קניותיי. 45 דקות ולאחר מכן תשלום, בעוד שכאן ברחוב שהוסב לשוק, יוצאים תוך עשר דקות עם המצרכים הבסיסיים לחג, בלי תשלום ובלי תור בקופה.
כשפגשתי באחד האחראיים שעוזרים לרב שטרן, הוא סיפר לי על איש שנחבא אל הכלים. “הוא לא איש של פרסום, הוא עושה הכל בשקט, דואג לגייס את ההון בארץ ובחו”ל, ועושה הכל בכדי שכל אחד שנצרך יוכל לקבל ולחגוג את החג”.
כששאלתי על המספרים, התברר לי שמדובר בסדרי גודל שלא היו מביישים כל רשת שיווק בישראל. 42 טון מצות, 110 אלף בקבוקי מיץ ענבים, 2 מיליון ביצים 65 טון בשר בקר, ו-750 אלף קילו של פירות וירקות.
לנתונים האלו כאמור אחראי אדם אחד, צנוע שנחבא אל הכלים, שמפעיל 28 אנשים במהלך השנה בכדי שהיום הזה יהיה הכי קל על הנצרכים והנזקקים, ועימם 330 עובדים שעוזרים ביום הזה לעשות את מה שהוא.
תגובות