בין אירוע אחד למשנהו – נתניהו צריך להכריע

בתחילת הקדנציה הקודמת של נתניהו, הוא נהג לדבר על הירי מעזה במונחים של טפטוף שגם אותם אמר “לא נסכים לקבל”. לאורך ארבע שנות כהונתו תושבי הדרום ידעו לא מעט ימים שקטים, אולם כל הפרה של השקט היא מציאות שקשה לחיות איתה.

תשאלו את הילדים מהדרום שנולדו למציאות מטורפת שבה אחת לכמה זמן מחבלי עזה מכתיבים להם את החיים. תשאלו את אותם ילדים שנעמדו היום בעת האזעקה, כי סברו שמדובר בצפירה של אחד מימי הזכרון שחלים השבוע.

המציאות הזו שבה חיים תושבי הדרום מזה שנים ארוכות, חייבת להשתנות. לפני מספר חודשים כאשר באחד הלילות בלי כל סיבה שנראית לעין טיל פגע בבית בבאר שבע והרס אותו מהיסוד, נשמע הסבר כי אלו היו הברקים שגרמו לרקטה להתעופף לבאר שבע. היו מי שקיבלו זאת ולא שאלו מדוע רקטה מכוונת מלכתחילה לבאר שבע.

גם לאחר מכן, כאשר באה התקפה לעבר אשקלון ובתים נפגעו, הגיעו הסברים שונים שלא התקבלו אצל התושבים ואלו יצאו להפגנות ברחוב. לרגע היה נדמה כי הנה תושבי הדרום מפסיקים לקבל את צורת החיים הזו, אלא שאז באה המערכת הפוליטית והקדימה את הבחירות.

למרות שבעבר כאשר נערכו בחירות בישראל, היה נראה שיש התניה לקיום סבב לחימה ברצועה, הפעם נתניהו נמנע ממהלך שכזה. גם כאשר טיל נורה לעבר השרון ופגע פגיעה ישירה בבית, נתניהו נשך שפתיים העיקר בכדי לעבור את הבחירות בשקט.

עברנו את הבחירות והנה גם עכשיו העיתוי לא מסתדר משהו. תחילה יום הזכרון לחללי צה”ל, לאחר מכן יום העצמאות, ושבוע אחריי אירוע בינ”ל שנערך בתל אביב. אם נתניהו ירצה, הוא יצליח גם הפעם בעזרת המצריים לדחות את ההכרעה, אולם כאשר הציבור בישראל נתן לו את המנדט לארבע שנים נוספות, הוא נתן זאת בכדי לראות הכרעה, בכדי להשליט סדר ברצועה, ולעשות אחת ולתמיד את מה שמצופה ממשלת ימין.

אין שום עיתוי טוב למלחמה, אין ישראלי אחד שרוצה בה, אולם כאשר נכפה על המדינה לחיות בטרור, יקום המנהיג שנבחר בקולות העם, ויאמר די.