לא אחת נתקלתי אצל חברה ואפילו אצלי בבית בצנצנות העומדות על אדן החלון ומחכות שמישהו יפתח אותן וייקח את אחד המלפפונים שהוחמצו. משום מה תמיד יש לי את העדפה ללכת אל קופסת השימורים, ולקחת ממנה את המלפפון חמוץ.
אלא שמשהו השתנה בי בשבועיים האחרונים. ישבתי אצל חברה ודיסקסנו לצד קוגל ירושלמי. וכפי הידוע לכן קוגל לא הולך בלי מלפפון חמוץ. אז שלפה חברתי אחד כזה מתוך הצנצנת שהונחה על אדן החלון. מתוך נימוס החלטתי לאכול, ההמשך היה שנגסתי בעוד ארבעה כאלו, וגם הבהרתי לה כי ללא המתכון אינני עוזבת את ביתה.
עכשיו הגיע תורכן לטעום את מה שאני טעמתי, ולעשות את מה שכבר עשיתי בביתי. מוכנות? קדימה למלאכה.
המצרכים הנדרשים:
1 ק”ג מלפפון ‘אדמה’ (אלו המלפפונים הקטנים שיש מי שמגדיר אותם ‘בלאדי’)
6-8 שיני שום
1 פלפל חריף
4 וחצי כוסות מים
4 וחצי כפיות מלח
רבע כוס חומץ
צנצנת אטומה
למלאכה:
סדרו את המלפפונים בתוך הצנצנת בצורה של שורה אחת לרוחב שורה אחת לאורך (שתי וערב עד כמה שניתן) בין השורות פזרו את שיני השום.
באמצע השורות שימו את הפלפל, ומיזגו את ארבע וחצי כוסות המים יחד עם המלח. הוסיפו את רבע כוס החומץ וסגרו את הצנצנת בצורה שתיהיה אטומה. הניחו בביתכם למשך יום-יומיים, ולאחר מכן הוציאו ליומיים נוספים בחוץ במקום שהשמש מגעת.
כעבור יומיים הכינוס למקרר ויש לכם מלפפונים חמוצים תוצרת בית והכי טעימים שיש.
שימו לב לטיפ קטן שנתנה לי חברתי: “אל תוציאי את המלפפון עם הידיים, רק עם מזלג, ישנו פירוק כימי במגע עם היד שגורם לאיבוד טעם מסויים”. קיבלתי.
לשבת הקרובה לא יהיה לכן מלפפון חמוץ תוצרת בית, אך שבת הבאה ייהנו כולם.
תגובות