ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח”כ מיכאל ביטון, דנה הבוקר באתגרי הדיור בחברה החרדית. יו”ר הוועדה ח”כ ביטון פתח את הדיון, שכונס לבקשת ח”כ יעקב אשר וח”כ הרב אורי מקלב, בציינו כי המאבק למען דיור בחברה החרדית אינו צריך להיות נחלתם של ח”כים חרדים בלבד, וכי האתגר הוא לייצר עתודות לבנייה ולשווק בחברה החרדית.
ביטון הוסיף כי לא כל ישוב פתוח בפני החרדים, ישנם ישובים ששיטתית לא אפשרו תכנון דיור עבור חרדים. כמו-כן, יישובים רבים לא מקבלים בפועל את החברה החרדית ולעומתם אחרים נושאים בנטל באחוזים גבוהים מדי. בהקשר זה ציין ביטון כי החרדים מהווים עשרה אחוז מהאוכלוסייה הכללית, כך שאם בכל ישוב היו מקצים עשרה אחוזים מהבנייה לחרדים – המצב היה טוב יותר.
ח”כ יעקב אשר עמד על הצורך בקביעת יעדים לצביון החרדי ובמציאת פתרונות אמיתיים. לדבריו, אם בונים אז בונים לכולם, לרבות החרדים, וגם המדינה מכירה בזה שיש תדריך מיוחד להקמת שכונות חרדיות, הכולל פרמטרים – איך לבנות את הדירות, ענייני תחבורה ציבורית וכיוצא בזה. אשר הוסיף כי כאשר אין יעדים ואין מספיק תכנון מצד הממשלה מדובר בהדרה הלכה למעשה. בנוסף, הדגיש כי מצוקת הדיור קשה יותר בציבור החרדי היא יותר עקב גיל נישואין מוקדם יותר בקרב הזוגות הצעירים החרדים.
ח”כ אשר ציין כי העיר שפיר אמורה הייתה לייצר פתרון של עשרת אלפים יחידות דיור בזמן הקרוב, אולם לדבריו גם זה ירד מן הפרק. כן הוסיף כי בערים כדוגמת אשקלון ובאשר שבע – אין הקצאה לשכונות חרדיות, ולכן בכל מקום שיש בינוי מסיבי עם הסכמי גג – יש להקצות כ-15% מתוך סך הדירות המתוכננות עבור המגזר החרדי.
מנכ”ל משרד הבינוי והשיכון, אביעד פרידמן הסתייג מן השימוש בביטוי “הבעיה של המגזר החרדי”, וציין כי לדעתו יש להתייחס לסוגיית הדיור בקרב המגזר החרדי כאל אתגר. פרידמן הציג את נתוני גידול משקי הבית החרדיים עד לשנת 2045, והדגיש כי הגידול יהא משמעותי, כך שיהיה צורך לספק עבור כ-10,000 זוגות חרדים בשנה פתרונות דיור במהלך השנים הקרובות.
עוד ציין כי כמחצית מהזוגות הללו יקבלו פתרונות דיור בערים הקיימות. לדבריו, משרד השיכון לא יכול להקים שכונה חרדית ללא הסכמת ראשי ערים. עוד הוסיף כי הציבור חרדי נדרש לצורכי דיור יותר יקרים מהציבור הכללים, הכרוכים בהקמת יותר מקוואות, בתי ספר ובתי כנסת.
“כל תושב שנמצא בעיר, עולה לרשות כ-9,000 שקלים, ציין, ולעומת זאת אזרח חרדי עולה לרשות כ-30 אלף שקלים בשנה, דבר המחייב את המדינה לתת יותר כסף לרשויות עבור התושבים החרדים. פרידמן הסביר כי בדיונים עם ראשי הערים ומשרד האוצר עלתה בקשה מטעם משרד השיכון להעלות את התקציבים הניתנים לרשויות עבור תושבים חרדים כדי שניתן יהיה לקדם שכונות חרדיות ביתר קלות”.
עוד ציין פרידמן, כי שנת 2021 הייתה השנה שבה שווקו הכי הרבה יחידות דיור לציבור החרדי מאז שנת 2016 – 6,394 יחידות דיור. לפי מנכ”ל משרד הבינוי והשיכון, בין השנים 2016-2017 היו 0 עתודות תכנוניות. כלומר, המחסנית הייתה כמעט ריקה ולא היה תכנון, וזוהי הבעיה המרכזית. לכן, הסביר, האתגר כיום הוא גדול.
הנקודה השנייה, היא שהגענו למימוש של 79 אחוז מכלל מסך כל התכניות שאושרו לאחרונה, כלומר עוד 21 אחוז והמחסנית תהיה למעשה ריקה. היעד מבחינת תכניות דיור ממשלתיות המקודמות לאוכלוסייה החרדית עומד על 43,603 יח”ד. היעדים לשנת 2022 הם אגרסיביים, ויש רצון להגיע ל-8537 יח”ד מאושרות בקרקע מדינה, כאשר מתוך ההגרלות של מחיר מטרה יוקצו 3,854 יחידות לציבור החרדי. פרידמן הוסיף כי מאחר שפתרונות הדיור מאוד מוגבלים והקרקעות מוגבלות, נבחרו 12 ערים בהן תקודם התחדשות עירונית, מתוכן 4 ערים רלוונטיות לציבור החרדי ירושלים, בת ים, חיפה ובית שמש. לפי פרידמן, משיחות שקיים עם 30 ראשי רשויות, עולה כי רק 9 ראשי רשויות הסכימו להיפגש עמו כדי לדון בנושא, ומתוכם רק 2 הראו מוכנות אמתית לחתימה על הסכמי גג עבור הציבור החרדי.
ח”כ אורי מקלב הוסיף כי במבחן התוצאה מצוקת הדיור במגזר החרדי פירושה היא מגורים של אנשים במחסנים, בחניות, בחללים בגודל של 15 מ”ר, ללא חלון. מקלב הוסיף כי מדובר בתנאים קשים ביותר ולכן כשמדברים על פתרונות הדחיפות היא מאוד גדולה. הבנייה לא צריכה להיות יותר מדי לגובה – עד 10 קומות, כאשר אפשר לבצע עירוב שימושים במבנה, ולהקים בקומות העליונות מבני ציבור. כלומר, לפי מקלב בנייה רוויה היא אפשרית, וישנם פתרונות, אולם יש צורך בתכנון ושיווק מסיביים יותר. צריך לשקול מתן תמריצים לראשי הערים או הצבת תנאי סף. מקלב מוסיף כי בשכונת רמת שלמה בירושלים, המזוהה עם הציבור החרדי קנו אננשים שלא מהמגזר החרדי.
תגובות