בדיוק לפני שמונים שנה, בחורף שנת תש”ה, שחררו חיילי הצבא האדום את מחנה הריכוז הנאצי אושוויץ – בירקנאו, מפעל המוות הגדול ביותר בכל ההיסטוריה האנושית. בו הועלו על המוקד למעלה מארבעה מיליון בני אדם – רובם מאחינו בני ישראל הי”ד, במשך חמש שנים משנת ת”ש ועד שנת תש”ה. בתאריך ה-27 בינואר 1945 למניינם, הגיעו החיילים הרוסים מהצבא האדום ושיחררו את שרידי מחנה ההשמדה. רבה הראשי של רוסיה, הגאון רבי בערל לאזאר שליט”א, שפתח את הטקס בנאום מרטיט, שיתף את סיפור השואה המשפחתית מצד אמו, וכך סיפר: “אמי שתחי’ נולדה בהונגריה ב-1941. הונגריה הייתה אז בעלת ברית קרובה של הנאצים, וכמעט כל יהודי הונגריה נשלחו למחנות ריכוז ונרצחו. אמא שלי ניצלה רק בגלל שהיו אנשים שסיכנו את חייהם והצילו יהודים”… הרב לאזאר המשיך בדבריו הנוקבים, מול עשרות שגרירים מכל העולם ועיתונאים רבים שמילאו את המקום: “…הרבי מליובאוויטש אמר, כי המפתח לכל מוסר אנושי, לכל כבוד לזולת, לשלום ולדו-קיום, הוא אך ורק על ידי האמונה והאהבה לה’ אלוקים, שרואה את כל מעשינו ושומע את כל דברינו. חיי אדם הם מתנה יקרת ערך מהבורא, וחובתה של האנושות להגן עליהם בקפדנות… כן, יותר משמונים שנה חלפו מאז אותם ימים נוראים שבהם פעל מפעל המוות הנאצי. כמעט ולא נותרו אנשים ששרדו בעצמם את טרגדיית השואה. אבל אנחנו – דור הילדים, הנכדים והנינים של קרבנות השואה – תמיד נזכור ונדבר על זה! נדבר על זה בבית, בבתי הספר, ברחוב. נמשיך להתגאות בקשר שלנו עם ה’, ונקבע מזוזות על דלתות כל בית יהודי… נעשה הכל כדי לחיות בשלום; אבל במקביל – להמשיך במאבק נגד יורשי היטלר הצורר. אסור לוותר, ואין לעשות שלום לא רק עם מי שזומם לארגן שואה חדשה במאה העשרים ואחת, אלא גם למי שמדבר על “זכויות” של פוגרומים וקורא ל”פשרה” איתם. רק כך יעלה בידי העולם המתורבת, להפוך את החזרה על השואה לבלתי אפשרית באמת! כמדי שנה, נערך האירוע במתחם לזכר מלחמת העולם השנייה, ב’מוזיאון היהודי’ הגדול שבשכונת ‘מארינה רושצ’ה’ במרכז מוסקבה, בהנחיית דובר הקהילות היהודיות ברוסיה הרב ברוך גורין. נשיא רוסיה פוטין שיגר בידי נציגיו אגרת מיוחדת, בו נכתב בין השאר: “יום הזיכרון הבינלאומי לקורבנות השואה הוא תאריך בעל חשיבות מוסרית עצומה. בינואר 1945 שחרר הצבא האדום את מחנה אושוויץ, וחשף בפני האנושות את האמת על פשעי הנאצים ועוזריהם, שהשמידו מיליוני יהודים, רוסים, צוענים ובני עמים אחרים. לעולם נזכור, כי החייל הסובייטי הוא שריסק את הרוע המוחלט והנורא הזה, והגיע לניצחון שגדולתו תישאר לנצח בהיסטוריה העולמית”… “ברצוני להודות בכנות לכל אלה שנשארים מחויבים לשימור האמת ההיסטורית ולמאבק ברוויזיוניזם הניאו-נאצי, למי שתורם את חלקו לעבודה משמעותית ומקיפה זו, שהיא חיונית במיוחד בשנת ה-80 לניצחון הגדול. אני מצפה שהקהילה היהודית הרוסית, מארגני אירועי הזיכרון המסורתיים לציון יום הזיכרון הבינלאומי לקורבנות השואה, ימשיכו בפעילותם הרב-צדדית המכוונת לקידום ערכי ההומניזם, הסובלנות והשלום”. לאחר תפילת ‘קל מלא רחמים’ מפי הרב הראשי שליט”א, כובדו ששה אישי ציבור בהדלקת 6 נרות נשמה, לעילוי נשמת ששת מיליוני קדושי השואה הי”ד. את הנר הראשון הדליק איש התרבות המפורסם ברוסיה מר קלמן גינסק, ששבוע לאחר שנולד הוכנס עם הוריו לגטו בלטביה. את הנרות הנוספים הדליקו חמישה שגרירים ממדינות: ארה״ב, אנגליה, גרמניה, פולין וישראל. בעיר ‘קלינינגרד’ מובלעת רוסית בתוך אירופה, נערכה ביום ראשון ‘צעדת החיים’, בה צעדו המוני מיהודי העיר, במסלול של עשרה ק”מ, לאורך הדרך שבה הובלו כשבעה אלפי קדושים הי”ד ששרדו את הגטאות באזור, ולקראת סיום המלחמה הנאצים הארורים הוליכו אותם לגיא הריגה גדול על שפת הנהר הבלטי. בראש הצעדה פסעו רב העיר הרב דוד שוועדיק, שליח חב”ד בקלינינגרד הרב אברהם ברוך דייטש, ראשי ופרנסי העיר, לצד שגרירים, נציגי המושלים והדור היהודי הצעיר של העיר הגדולה. צילום: איבן נדורז ודמיטרי ז’רוב
