ישיבת הממשלה שנועדה להצביע על אי אמון ביועצת המשפטית לממשלה, החלה הבוקר סמוך לשעה 11:30, כאשר מהישיבה נעדר ראש הממשלה נתניהו, וזאת בשל ניגוד העניינים שיש לו ושאוסר עליו להתערב בנושאים הקשורים למערכת אכיפת החוק. גם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, לא הגיעה לישיבת הממשלה, ובמקום זאת שלחה מכתב לשרים.
מי שמנהל את הדיון במקומו של ראש הממשלה, הוא שר המשפטים שהביא את ההצעת ההחלטה לשולחן הממשלה. בפתח הישיבה אמר השר לוין כי הוא רואה בחומרה רבה את היעדרותה של היועצת המשפטית לממשלה מהישיבה. “זוהי הוכחה נוספת לעומק הזלזול שהיא רוחשת לממשלה ולחבריה ולכך שאין לה תשובות לטענות המופנות נגדה”.
השר לוין סקר את מסמך אי האמון שגיבש נגד היועצת המשפטית, כשהוא אומר לשרים כי היועצת המשפטית מסכלת פעם אחר פעם מדיניות ממשלתית ולא מציעה חלופות, ובנוסף היא מסכלת מינויים בשירות המדינה כפי שנעשה בעניינו של נציב שירות המדינה”
עוד אמר כי היועמ”שית סירבה לייצג את הממשלה עד כה 14 פעמים, שזו עלייה של 2100% יחסית לממשלה הקודמת. היא לא הסתפקה בזה אלא מנעה בפועל ייצוג מהממשלה והתעקשה “לייצג” אותה בכמה מקרים בניגוד לעמדתה”. היא פועלת בניגוד לחובתה לדאוג לאינטרס הציבורי ולשמור על החוק. היא מרסקת את אמון הציבור. בתקופתה התקיימו שתי שביתות פוליטיות, שהיועצת לא פעלה בזמן על מנת למנוע אותן, וגם לאחר מכן לא פעלה על מנת להעניש את מי שעמד מאחוריהן וגרם לנזק אדיר”.
כאמור, בהרב-מיארה, החליטה שלא להגיע לישיבת הממשלה הבוקר, ובמקום זאת שלחה מכתב לשרים, בו נכתב: “סיום כהונת היועצת המשפטית לממשלה הוא צעד חריג ביותר. קידומו חייב להיעשות בהליך סדור המהווה ערובה לשמירה על עצמאות הייעוץ המשפטי לממשלה, כפי שנקבע בהחלטות ממשלה, על בסיס דוח ועדת שמגר, הדיון ההצהרתי המתוכנן אינו חלק מההליך הסדור, אין לו תוקף משפטי והוא עוקף את הכללים שנקבעו”.
עוד כתבה כי “לצד זאת, הצעת ההחלטה הנוכחית הופכת את היוצרות. מקרים שבהם הממשלה ביקשה לפעול באופן לא חוקי, גם תוך פגיעה בציבור, מוצגים כייחילוקי דעות” המהווים עילת פיטורים, והיעד ברור: הפיכת מוסד היועצת המשפטית לממשלה לכוה הנדרש להחריש מול פעולות לא חוקיות, או אף לתת להן יד, אחרת תיווצר עילה לסיום הכהונה”.
לדבריה הטענה המרכזית בהצעת ההחלטה היא כי חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה לבין הייעוץ המשפטי לממשלה מונעים שיתוף פעולה יעיל, אינם נכונים וכפי שהיא כותבת: “האמת שונה. מאז הקמת הממשלה אני ומערך הייעוץ המשפטי לממשלה כולו עובדים יחד עם הממשלה לקידום מדיניותה. טענת היעדר שיתוף הפעולה היעיל מנותקת מהמציאות. הנתונים והעובדות מדברים בעד עצמם”.
עוד היא כותבת כי “תפקיד הייעוץ המשפטי לממשלה הוא לסייע לממשלה להנשים את מדיניותה תוך הקפדה על החוק. מקום בו הייעוץ המשפטי מציג בפני הממשלה את גבולות הדין הוא ממלא את תפקידו, ולא ניתן לטעון כי מדובר בחילוקי דעות המהווים עילת סיום כהונה. גם אם הדבר אינו לרוחה של הממשלה, זוהי חובתו המקצועית של הייעוץ המשפטי לעמוד על חוקיות פעולותיה”.
במכתבה תקפה וכתבה: “לא אמון מבקשת ההצעה לקדם אלא נאמנות לדרג הפוליטי. לא משילות, אלא כוח שלטוני ללא גבולות, כחלק ממהלך רחב יותר להחלשת הרשות השופטת והרתעת הדרגים המקצועיים כולם. הממשלה מבקשת להיות מעל החוק, ולפעול ללא בקרה ואיזונים, גם בתקופות רגישות ביותר – שעת חירום מחאות נגד השלטון ותקופת בחירות”.
דבריה אלו שנתפסים כצעד מתריס, העלו גם תמיהה על איזו תקופת בחירות מדברת היועמ”שית, שבסיום מכתבה כותבת: “אנו בייעוץ המשפטי לממשלה נמשיך לבצע את תפקידנו ללא מורא נסייע לממשלה לקדם את מדיניותה בגבולות הדין”.
כאן המקום לציין כי אכן אין כל צורך של ממש בישיבת הממשלה הנוכחי, אלא מדובר במהלך הצהרתי שנועד לקדם את ההליך ההדחה, כשלאחר ישיבת הממשלה צפוי שר המשפטים להעמיד וועדה שתחל בהליך בפועל.
