הוועדה המוניטרית בבנק ישראל הודיעה לפני זמן קצר כי החליטה להוריד את הריבית ברבע אחוז לרמה של 4.25%, כשנתיים לאחר ההורדה האחרונה (ינואר 2024). המהלך בא על רקע ההתפתחויות הגאופוליטיות, הפעילות הכלכלית במשק התאוששה בחדות במהלך הרבעון השלישי. האינפלציה השנתית התמתנה, ונכנסה לתוך תחום היעד. בתקופה הנסקרת יוסף השקל ופרמיית הסיכון של ישראל הוסיפה לרדת ושוהה מעט מעל לרמתה טרם המלחמה.
מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר שבחודש ספטמבר הוא ירד ב-0.6%. האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5% . בניכוי אנרגיה ופו”י השיעור השנתי של האינפלציה עומד על 2.7% קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים. החזאים צופים שבסוף השנה תחול עליה מסוימת באינפלציה, ולאחר מכן היא תרד ותתייצב בסביבת מרכז היעד. הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה מהמקורות השונים ירדו ונמצאות בקרבת מרכז תחום היעד. הציפיות לשנה השנייה ואילך מוסיפות לשהות גם הן בקרבת מרכז היעד.
להערכת הוועדה קיימים מספר סיכונים לעלייה מחודשת באינפלציה: ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק, עלייה בביקושים לצד מגבלות ההיצע וההתפתחויות הפיסקליות.
מאז החלטת הריבית האחרונה, נרשם ייסוף בשיעור של 1.3% בערכו של השקל מול הדולר ו-2.9% מול האירו. במונחים נומינליים אפקטיביים יוסף השקל ב-2.2%.
מנתוני החשבונאות הלאומית לרבעון השלישי לשנת 2025 עולה כי התוצר התרחב בחדות בקצב של 12.4% במונחים שנתיים. התוצר העסקי צמח ברבעון השלישי ב-14.9% במונחים שנתיים. הצמיחה ברבעון השלישי של השנה משקפת גידול בכל רכיבי התוצר, זאת לאחר ההתכווצות ברבעון השני של השנה בעקבות מבצע “עם כלביא”. הסטיות של רמות התוצר והתוצר העסקי ממגמותיהן ארוכות הטווח התמתנו ועומדות על 3.4%, ו-4.6% בהתאמה. ברבעון השלישי נרשמה עלייה בשימושים, שקיבלה מענה באמצעות עלייה חדה ביבוא. הצריכה הפרטית צמחה ב-23% והצריכה הציבורית (ללא יבוא בטחוני) עלתה ב-19.1% במונחים שנתיים. בהתאם, הייבוא (ללא יהלומים, ביטחוני, אוניות ומטוסים) עלה ב-38.6% במונחים שנתיים.
האינדיקטורים השוטפים לרבעון הרביעי שפורסמו עד כה מצביעים על פעילות כלכלית ערה של המשק. נתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי במחירים שוטפים לחודשים אוקטובר-נובמבר שוהים ברמה הגבוהה במעט מקו המגמה. המאזן המצרפי בסקר המגמות בעסקים של הלמ”ס לחודש אוקטובר עלה, אך עדיין שוהה ברמה הנמוכה מרמתו טרם המלחמה. בחודש אוקטובר, חל שיפור בענפי התעשייה, המסחר והשירותים; וחלה הרעה בענפי הבינוי והמלונאות. מדד אמון הצרכנים עלה בחדות בחודש אוקטובר. גיוסי ההון במגזר ההייטק מוסיפים לשהות ברמה גבוהה ברבעון הרביעי של השנה. בתקופה הנסקרת נמשכה מגמת ההתאוששות בסחר החוץ, ובחודש אוקטובר יצוא ויבוא הסחורות הוסיפו לעלות.
הגירעון המצטבר בתקציב המדינה ב-12 החודשים האחרונים, התייצב ועמד על 4.9 אחוזי תוצר בחודש אוקטובר. תקבולי הממשלה ממיסים ישירים בחודש זה (במחירים קבועים ובניכוי שינויי חקיקה והכנסות חד פעמיות) נמצאים ברמה גבוהה בהשוואה למגמה ארוכת הטווח. גיבוש תקציב לשנת 2026 המיישם תוואי יורד של יחס החוב לתוצר, יסייע לשימור אמון השווקים ובהתאם יתמוך ביציבות תשואות האג”ח ועיגון ציפיות האינפלציה.
ההחלטה הבאה לגבי הריבית, תתקבל בעוד 40 ימים, כשהערכה שאם לא יהיו שינויים קיצוניים, תימשך המגמה של הורדת הריבית.
