ועדת הכלכלה של הכנסת דנה היום באתגרי ענף היהלומים, ושמעה על מצבם הקשה של היהלומנים. ח”כ ששון גואטה, שביקש לקיים את הישיבה ומילא את מקומו של היו”ר, ציין כי מדינות מסביבנו משכו משקיעים ועודדו אותם והדבר הוביל לפגיעה קשה בבורסה, וביקש לבחון צעדים לטיפול במצב.
סגן נשיא בורסת היהלומים, אביעד בשארי, הסביר: “מה שקרה בשנים האחרונות הוא שכל חברות הכרייה לא מצאו עניין להיות בארץ. משטר המס לא נתן להם ערך והם חיפשו שווקים אחרים. המקום הכי איכותי זו דובאי, שנותנת להם כמעט 0% מס. לנו כמעט אין אפשרות להתמודד עם זה ואספקת הגלם נפגעה מאוד והייצוא הדרדר מ-18 מיליארד דולר ל-3 מיליארד דולר בשנה ואלפי אנשים איבדו את עבודתם”. הוא ביקש פטור ממס לחברות זרות, כדי שהם יבואו לארץ ויביאו איתם את יהלומי הגלם שיחיו את התעשייה. “זה ימשוך לפה חזרה קניינים ותעשיית לוויין כמו בתי מלון, מסעדות, בנקאות, ביטוח”, אמר.
נציג רשות המסים, דוד חורי, אמר כי הבעיה היא המכס של טראמפ. מנכ”ל בורסת היהלומים, נדב שיינברגר, הגיב כי הבעיה התחילה עוד הרבה לפני המכס של טראמפ, אך זה נכון שהוא יהיה הקש שישבור את גב הגמל. “העולם השתנה ועשה התאמות, ואם אנחנו לא נעשה את זה לא תישאר פה תעשייה. ההחלטה אם יהיה פה ענף יהלומים או לא תלויה באם יהיה פה אזור סחר חופשי או לא”, אמר שיינברגר.
חבר הנהלת הבורסה, יניב שנל, אמר כי הענף במצב של גסיסה ומסדרונות הבורסה עומדים ריקים. לדבריו, “קליינטים מחו”ל פשוט הפסיקו להגיע לישראל, המצב עצוב. רובם בוחרים לטוס להודו או לדובאי ואני לא יודע אם בעוד מספר חודשים תהייה לי עבודה. מי שמעסיק אותי זו משפחה הודית שאין לה קשר ליהדות אבל אוהבת את ישראל, אם לא ניתן להם משהו על מנת להניע אותם להשקיע בישראל אני גמרתי את מקום העבודה ורואים איך הבורסה מתנהלת, אין אנשים. נראה לי שמשרד האוצר ויתר על הענף פה. במקום שכולם יטוסו לדובאי תל אביב יכולה להיות דובאי”.
המפקחת על הענף במשרד הכלכלה והתעשייה, נטלי גוטמן חן, אישרה שהענף אכן חטף מכות בקורונה, במלחמה והמכה האחרונה בגלל העלייה במכס. “המשרד נאבק להשיג עבור ישראל את אותה הטבת מכס ופטור לענף היהלומים, ברגע שנקבל את זה אני מאמינה שזאת תהייה הזדמנות מאוד גדולה. לכל אורך הדרך הבענו תמיכה ברעיון של אזור סחר חופשי”, אמרה.
עם זאת, נציג אגף התקציבים באוצר, עמית גולדמן, אמר כי לפני שחושבים על שינוי משטר המס צריך להבין מה החסמים ברמת הרגולציה. הוא הוסיף כי הבעיה במשטר המכסים היא רוחבית ואי אפשר להסתכל על סקטור ספציפי. עוד ציין גולדמן, כי הענף הוא בעל פיריון נמוך וזאת בעיה לתת לו מענה ספציפי עם השלכות רוחב משמעותיות.
ח”כ גואטה סיכם ואמר כי בכוונתו לקיים ישיבות נוספות בנושא, וביקש מאגף התקציבים באוצר להציג את הפתרונות שלו להבאת חברות זרות לארץ. הוא הוסיף כי המיסוי זה החסם העיקרי שמונע כניסת חברות זרות, ודרש מהאוצר תשובות יותר ברורות בעניין. “אם לא יהיו תשובות ברורות נחוקק חוק, ונעשה את המקסימום להציל את הענף”, אמר ח”כ גואטה.
