1
1

הסיפור המדהים שמאחורי מחלק הבירה ל’שולם זכר’

הסיפור הזה נגמר בבירה שמחולקת חינם ב'שלום זכר' השבת, אולם הדרך לשם הייתה ארוכה והיו מעורבים בה: מתכון ייחודי של עוגות שמרים, קריצה של שומר בבניני הדירות היוקרתיים של מנהטן, הרבה נחישות ואמונה של בכיר במערך הכשרות של OK שהתפלל על ציונו של כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש זצוק"ל, וקיבל מענה מיידי.

צילום: מתוך סרטון חברת מנהטן בירה

לא מעט סיפורים זורמים במהלך השבוע למערכת האתר לדעת. הסיפורים מגיעים מכל רחבי העולם והשולחים סבורים שיש בסיפורם את המשהו הזה שהופך אותו לסיפור חדשותי. כזה הוא הסיפור שהגיע באמצע השבוע אלינו מניו יורק הרחוקה.

המידע הראשוני שהגיע, דיבר על כך שישנו יהודי עשיר בעל חברת שיווק בירות הגדולה ביותר במדינת ניו יורק, ושלאחר חג הפסח הוא החליט להעניק מתנה – בירה חינם לכל משפחה שתחגוג ‘שלום זכר’ השבוע. ידיעה מעניינת אמרתי, אולם ביקשתי לאמת את הפרטים והנתונים. בין המידע שהגיע אלינו, נכתב שהאחראי לרישום בכדי לקבל את המתנה, הוא אחד מבכירי ראש מערך הכשרות OK, הרב קלמן ויינפלד.

את ר’ קלמן אני מכיר עוד מהיותי ילד. הוא היה גר בשכונה בה נולדתי וגדלתי, ולמרות פער הגילים ביננו, את ר’ קלמן הכרתי מ’חברת התהילים’ שהיה עושה מידי שבת יחד עם אחיו, ושאני ואחיי לקחנו בהם חלק פעיל מידי שבת.

איתרתי את מספר הטלפון שלו בניו יורק ושלחתי אליו הודעה בבוקר יום שלישי. לרגע לא ציפיתי לקבל הודעה מיידית, שכן היה ברור לי שבאותה עת הוא נם את שנתו בשל פער השעות בין ישראל וניו יורק. אלא שכעבור דקה הוא השיב לי בהודעה קולית, והיה נשמע ערני לגמרי. כן, הוא אישר את הפרטים שאותם שאלתי, ואף הרחיב וסיפר כי עד לאותן שעות של לפנות בוקר, נרשמו אצלו 89 אנשים שנולדו להם ילדים ובהם גם זוגות תאומים.

קיוויתי שלא הערתי אותו בשליחת ההודעה, אלא שאז הוא הרגיע אותי כמי שקרא את מחשבתי. “אצלנו כעת חמש לפות בוקר ואני בהשגחה פרטית מחליף כאן משגיח שעובד תחתיי, ושלפני כמה שעות הודיע לי שאשתו בדרך לחדר הלידה והוא לא יוכל להגיע לעבודה, אז קמתי אני ויצאתי להחליפו”. אגב, הוא אמר: “אותו משגיח חבק בן לפני שעה קלה, וגם הוא יקבל את המתנה המדוברת ל’שלום זכר’.

חשבתי שבכך תם לו הסיפור וביקשתי ממנו לשלוח תמונות ווידיאו אם יש לו לטובת גולשי האתר. ר’ קלמן אמר שהוא כבר שולח וסיכמנו שהידיעה עולה לאוויר.

אלא שכעבור דקה הופיע על מסך הסלולר שלי מספר לא מזוהה מחו”ל. “זה קלמן”, הוא אמר כשעניתי, ואמר אני חייב לספר לך את הסיפור המורחב יותר שלא מסתכם בבירה לשלום זכר. “אדרבה, אשמח לשמוע”, עניתי לו, ונכנסו לשיחה שארכה כ-20 דקות, ובכל רגע הסיפור הפך למפעים יותר ויותר.

“זה קרה לפני שנה בשבת הגדול, ישבתי בשיעור של הרב דן יואל ליווי, שהינו רב בית הכנסת שלנו. הרב ליווי הוא גם ראש מערך הכשרות OK ומי שחולל מהפכות כשרות גדולות בארה”ב ובעולם, ובמהלך השיעור הוא סיפר לנוכחים כי השבוע יוציאו כל הכשרויות בארה”ב הודעה על בעיה חמורה שיש בבירה במדינת ניו יורק לאחר הפסח, שכן המשווק הכי גדול הינו יהודי שלא מוכר את החמץ, ומכיוון שכך תיהיה בעיה לאחר הפסח לרכוש בירות שהינן חמץ גמור”.

התברר כי זו לא השנה הראשונה שהוא אינו מוכר את החמץ, אולם בעוד שבעבר היו משווקים גדולים ממנו והוא חלש רק על שוק של כ-30%, הנה כעת הוא חולש על שוק של יותר מ-80% כאשר סדר גודל המכירות הוא בהיקף של 850 מיליון דולר בשנה. ר’ קלמן ששמע זאת נדרך ולחש לחברו שישב לידו שכנראה כל אלו שניסו לעשות משהו בשנים האחרונות מול אותו משווק יהודי, לא ניסו לעשות זאת בדרך שהרבי מחב”ד הנחיל לחסידיו.

חברו שישב לידו היה ר’ נתן שטרנברג, בעצמו איש עסקים מצליח מניו יורק, וחברותא של ר’ קלמן מידי ערב. הוא השיב לו בחזרה שיש לו מה לספר, אך יעשה זאת לאחר השיעור של הרב ליווי. כשהסתיים השיעור, סיפר ר’ נתן כי הוא מכיר מישהו שעובד שם במשרדי החברה של אותו יהודי שמשווק בירות, ואם הוא רוצה הוא יחבר ביניהם. ר’ קלמן השיב בחיוב וכבר לאחר השבת נעשה החיבור, אלא שאז התברר כי אותו יהודי אינו עובד מזה תקופה באותה החברה, אולם כששמע מה רצונו של ר’ קלמן, הוא הסביר לו כי כבר ניסו בעבר לשכנעו למכור את החמץ עוד בתקופה שהוא עבד שם, אך הסירוב היה מוחלט.

למחרת בבוקר, מספר ר’ קלמן לאתר לדעת, הייתי צריך להגיע לניו ג’רזי ללמד את המשגיחים באזור כללים לנושאי כשרות פסח. בדרכי לשם החלטתי להכנס לאוהל הקדוש בציונו של כ”ק האדמו”ר מליובאוויטש זצוק”ל. נכנסתי וביקשתי ברכה שאוכל לזכות את אותו יהודי שאיני מכיר במצווה ולהציל את עם ישראל מנושא של חמץ שעבר עליו הפסח. “תוך כדי שאני באוהל, היה שם ספר של אגרות קודש והכנסתי את המכתב וביקשתי ברכה”, מספר הרב ויינפלד ואומר לאתר לדעת: “זה לא שאני כותב כל יום באגרות קודש, אבל ביקשתי שיהיה לי סימן כמו שיהודים ברוסיה עשו כשלא יכלו לראות את האדמו”ר בגשמיות”.

“המכתב שיצא דיבר על חג הפורים והרבי כתב שם שיש שתי מצוות כלליות” משלוח מנות ומתנות לאביונים והן שתיהן מרמזות על עבודת ה’. האחת מרמזת את שיטת המוסר והשני את שיטת החסידות, אך שתיהן דרכים בעבודת ה’, כאשר מתנות לאביונים מרמז על שיטת המוסר, ומשלוח מנות על שיטת החסידות. ומובא ההסבר שמשלוח מנות זה איש לרעהו, בכך שאתה מסביר לו שהוא חלק מהעם היהודי ואתה מגלה בו את הניצוץ האלוקי, וההבדל בין שתי השיטות שמתנות לאביונים זה מכשירי מצווה, מה שאין כן בדרך החסידות – משלוח מנות – הדרך עצמה היא מצווה, שכן יש מצווה להאמין בקב”ה – האמונה בה'”.

“אמרתי לעצמי שהרבי נותן לי כאן רמז, שזה משלוח מנות ושאני צריך לפגוש באותו משווק יהודי ולהסביר לו שהוא חלק מהעם היהודי”, אומר הרב ויינפלד לאתר לדעת ומוסיף: “אמרתי לעצמי שאם כבר במשלוח מנות עסקינן, אז כנראה שאני צריך להביא עימי משהו מיוחד לאותו יהודי ובמחשבתי כבר התחלתי לחשוב מה זה יהיה”.

הרב ויינפלד נזכר כי כאשר עשה מעט תחקיר על אותו יהודי עשיר, הוא גילה כי את ילדותו הוא העביר בהונגריה, בן לשני ניצולי שואה ששהו במחנה פליטים לאחר סיום המלחמה שבה שניהם היו במחנה ההשמדה ‘אושוויץ’. “משכך, החלטתי להכין לו עוגת שמרים ‘קוקש קייק’ כפי שעשו הנשים היהודיות ההונגריות”.

הרב ויינפלד נעזר באמו ע”ה שנפטרה לאחרונה, וכשהיא חולה הוא התקשר אליה מניו יורק וביקש ממנה את המתכון לעוגה ההונגרית המדוברת. אמו צחקה ושאלה האם הוא מדבר ברצינות, והביעה פליאה מדוע בנה מבקש לאפות ארבעה ימים לפני פסח עוגת שמרים הונגרית. כששמעה אמו את הסיפור שמאחוריי הבקשה, היא נתנה לו את המתכון המדוייק מבלי להחסיר אף פרט כפי שרבים מהנשים ההונגריות נהגו לעשות, ובמקרה הזה אף הדריכה אותו פרט לפרט כיצד לדאוג שהעוגה תצליח ותצא הכי טוב מהתנור.

ר’ קלמן החל במלאכת האפייה וכעבור כשעתיים יצאו ארבעה פסי שוקולד חמים מהתנור, והוא מיהר לנסוע אל החברה המשווקת בירה ולאתר את בעל החברה. כשהגיע למקום הוא גילה מעט עובדים שהזכירו לו שמדובר ביום ראשון ושזהו יום של חופש בעבודה. “במשרדים אף אחד לא עובד, תחזור מחר” הם הציעו לו. ר’ קלמן לא אמר נואש ובעזרת החברותא שלו – הרב שטרנברג, הוא איתר את מקום מגוריו של בעל החברה, סיימון ברגסון, שמתגורר באחד ממגדלי דירות היוקרה של ניו יורק.

עם הביטחון העצמי הוא נכנס לבניין כשהשוער סבור שהוא מוזמן לאחד מהדיירים. אלא שבדלפק הקבלה כשביקש לבדוק באיזו קומה מתגורר סיימון, הוא נתקל בבעיה. השומר התקשר אל הדייר העשיר, ואמר לו שהגיע אליו אורח. “ידיד שלך, קלמן הגיע ורוצה לראות אותך”. התשובה מעבר לקו הייתה שישאיר הודעה ואם הוא רוצה הוא יכול להשאיר את המתנה שהביא אצל השומר. “תגיד לו תודה בשמי”, אמר סיימון לשומר שהעביר את המסר לר’ קלמן.

“חשבתי לעצמי, בטח הוא סבור שמדובר באיזה שנורר שהגיע לבקש כסף, אולם לא אמרתי נואש” מספר הרב וינפלד לאתר לדעת. “פניתי אל השומר ואמרתי לו שמע, אדון ברגסון עושה השבוע משהו גדול מאוד לכל היהודים המתגוררים במדינת ניו יורק, ויש לי הפתעה עבורו שהוא כמובן לא יודע שהבאתי עבורו. תרשה לי להמתין כאן בלובי, אשב כאן ואקרא תהילים אולי הוא יירד. השומר הסכים לבקשתי ואמרתי לו, “אתפלל שזה יקרה מהר שיירד””.

כעבור כמחצית השעה נפתחה דלת המעלית ומתוכה יצאו שני זוגות. “השומר קרץ לי בעינו ונתן לי סימן מיהו אדון ברגסון שאני מחפש. ניגשתי אליו כשאני מושיט ידי ואומר לו במבטא הונגרי: “שולם עלייכם”, והוא השיב לי: “עלייכם השולם”. “אני קלמן, אינני מנהל מוסד, אני לא שנורר אלא עובד ומקבל משכורת, ובכלל באתי לתת ולא לקבל”, פתחתי את השיחה איתו. “נו נשמע מה יש לך לתת”, אמר ברגסון. “או, את זה כבר נתתי לשומר, מחכה לך שם עוגת שמרים ‘קוקש קייק’ חמה שאני אפיתי”. ברגסון חייך ואשתו התפעלה. “זו המתנה שהבאתי לך בכדי שתסכים לקבל ממני מתנה נוספת”, אמר ר’ קלמן לברגסון המופתע. “מהי המתנה הנוספת”, הוא שאל והרב ויינפלד השיב: “יש לך את הזכות לעשות משהו טוב לכל יהודי ניו יורק, וסיפרתי לו בקצרה על הצורך למכור את החמץ לפני הפסח על כל המשמעויות שנובעות מכך. “אתה יודע כמה טלפונים קיבלתי בעבר בנושא הזה? הוא שאל והגיב: “אני לא אעשה זאת גם בגלל החוק שאוסר עליי להעביר את הרישיון של שיווק בירה למישהו אחר. איני עושה דברים נגד החוק”, הוא השיב אך לא וויתרתי. “יש פתרון לכל דבר וכל שנעשה יהיה גם טוב מבחינת ההלכה וגם מבחינת החוק”, אמרתי לו והוא השיב: “, תראה, הגעת עד לכאן אז אני לא אאכזב אותך, אולם אני הולך כעת לאכול עם המשפחה שלי על כן קח כרטיס ביקור של משרדי, מחר – יום שני, יהיו עובדים במשרד אז צור קשר עם המזכירה ומישהו ידבר איתך ונבדוק מה ניתן לעשות, אולם מראש אני אומר לך שאיני מבטיח שום דבר”.

הרב ויינפלד לא חשב לרגע לסיים כך את הסיפור שכל כך עמל עליו, והשיב ליהודי שמולו, מחר זהו יום שני ומערכות הכשרות של ארה”ב כבר יוציאו מכתבי אזהרה לכלל הציבור לבל יקנו בירות לאחר חג הפסח. זה אמנם לא אישית נגדך, אולם בשל הבעיה ההלכתית שתיווצר לא תיהיה מניעה מלעשות כן, ומכיוון שאני רוצה למנוע זאת ולזכות אותך לעשות משהו טוב, אני מבקש בכל זאת שכן נדבר. “אני מבקש מימך שתמשיך לדרכך כעת למסעדה, אל תחשוב עליי כשאתה אוכל, קח את הזמן שלך ואפילו אם מדובר בכמה שעות, אולם כאשר תחזור לכאן ללובי, אני אהיה כאן ונדבר”, אמר הרב ויינפלד למר ברגסון שצחק וחשב שהיהודי החרדי שמולו מתלוצץ.

ר’ קלמן ישב בלובי, ובינתיים החל לקיים שיחות עם בכירים במערכות הכשרויות השונות בארה”ב בכדי לנסות ולבדוק מהי הדרך הטובה ביותר שניתן לקיים את מכירת החמץ ומה הדרך הטובה ביותר לעשות זאת. חלפו שעתיים ו-55 דקות ואל הלובי נכנס סיימון ברגסון עם רעייתו. הוא הופתע לראות את ר’ קלמן יושב וממתין והחליט לשבת עימו ולשמוע על בקשתו. בסופה של אותה פגישה הוחלט כי השניים ייפגשו למחרת במשרדי החברה וסיימון ימכור את החמץ.

בבוקרו של יום שני הרב ויינפלד עשה דרכו אל משרדי החברה וכשהגיע הוא התקבל בחום ובלבביות על ידי סיימון. כעבור שעה בוצעה מכירת חמץ, אותה מכר בעל החברה למנהל הראשי של הקניות והמכירות בעסק. הרב ויינפלד שהציע כמו כל חבדניק לסיימון להניח תפילין, נדהם לגלות כי מאז הבר מצווה לפני 57 שנים לא הניח היהודי שמולו את התפילין על ידו וראשו. תוך זמן קצר התפילין הונחו ובמקום נחגגה בר מצווה מחודשת.

במהלך החג הגיע סיימון למשרדו, אולם כאשר פנו אליו העובדים בשאלות שונות, הוא השיב להם כי אינו בעל הבית. לרגע חשבו העובדים כי בעל הבית השתגע, ובפרט כאשר התבקש לחתום על צ’קים והשיב באותה תשובה. דבר כניסתו למפעל הביא את מערכת הכשרות של סאטמר לומר כי המכירה שנעשתה לא הייתה טובה, אולם יתר מערכות הכשרויות בארה”ב סברו כי לא נפל פגם במכירה בשל כניסתו למשרדי החברה.

השנה החליט סיימון להדר ולהתרחק בכלל מאזור חברתו, והודיע כי ייצא לחופשה מחוץ לגבולות המדינה וכל רווחי החברה בימי החג יועברו אל אותו גוי שקנה את החמץ, דבר שקרה בפועל. כשחזר בתחילת השבוע מחופשתו, הגיע אל המפעל הרב ויינפלד לברך אותו בשלום, אז גם שוחחו ביניהם והגיעו לדבר על ‘שולם זכר’, דבר שהפתיע את סיימון שכלל לא הכיר את המנהג ובוודאי שלא שמע שעל השולחנות מונחים בקבוקי בירה. על אתר הוא הודיע לר’ קלמן, כי כבן לניצולי שואה שחשובה לו ההמשכיות של עם ישראל, הוא רואה ב’שולם זכר’ דבר שמבטא את ההמשכיות, והוא מודיע כי ייקח שותפות בכל ‘שולם זכר’ שיהיה בשבת הקרובה, והוא מעניק בקבוקי בירה מתנה לכל מי שנמצא במדינת ניו יורק שחוגג ‘שולם זכר’ השבת.

הרב ויינפלד שפרסם את הדבר, הופתע לקבל עשרות פניות בתוך שעות, וסיימון שמח עוד יותר להיות נותן המתנה של בירה שנמכרה לחמץ כדת וכדין.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד מהכותב