1
1

בלשכת היועמ”ש דורשים לבטל את מינויי הרב לאו

בלשכת היועץ המשפטי לממשלה שלחו מכתב לרב הראשי הרב לאו המשמש כנשיא בית הדין הגדול, ובו דרישה לבטל את המינויים וההרכב החדש של בית הדין להקדשות בירושלים.

פרסום ראשון

מכתב ששלחו בשבוע שעבר שני המשנים ליועץ המשפטי לממשלה, עו”ד רז נזרי, ועו”ד ארז קמיניץ אל הרב הראשי הגר”ד לאו שליט”א ושהגיע לידיד אתר לדעת, מלמד על סערה הקיימת בימים אלו במערכת בתי הדין הרבני, זאת בשל דרישת משרד המשפטים לבטל את המינויים שנעשו בשל קשיים משפטיים.

תחילתו של הסיפור המדובר, בסוף חודש טבת, עת התקיימה ישיבה אצל הרב הראשי בנוגע להרכב ההקדשות בבית הדין באזורי בירושלים, דבר שגרר אחריו ביקורת חריפה מצד גורמים שונים ובהם היועץ המשפטי לשיפוט הרבני, שהביא לפנייה אל משרד המשפטים לטעון כי ישנו ניגוד עניינים בשיבוץ הרכב ההקדשות.

במכתב שנשלח בחודש שבט אל היועץ המשפטי לממשלה על ידי הייעוץ המשפטי לשיפוט רבני, נטען כי ההחלטה שהתקבלה הייתה בלי כל הליך סדור כפי שמתחייב. בנוסף, נטען כי ההרכב שפעל עד להחלטתו של הרב לאו, פעל בצורה משמעותית כדי להבטיח את הניהול התיקן של ההקדשות. טענה נוספת שעלתה, הייתה כי ההרכב החדש שמונה הוא בעייתי, וכי לקרובי משפחתו של הרב לאו ומקורבים אחרים יש קשרים שונים להקדשות בירושלים, ומשום כך היה עליו להימנע ממינוי ההרכב שיטפל בנושא. כך גם נכתב במכתב ליועץ המשפטי לממשלה, כי היו לחצים פסולים מצד גורמים שונים על הדיינים בהרכב הקודם שטיל בהקדשות.

בעקבות המכתב פנו במשרד המשפטים לקבל לאו לקבל תגובתו לדברים, ומבחינתו הוא הכחיש לחלוטין את הדברים. לאחר קבלת תשובתו של הרב לאו, מצאו במשרד המשפטים דברים נוספים שביקשו לגביהם הבהרות על הליך המינוי.

בפתח מכתבם של שני סגני היועמ”ש הם כותבים כי הייעוץ המשפטי לשיפוט רבני עשה את תפקידו וחובתו שכן נדרש ממנו להיות ‘שומר הסף’ ולהבטיח שהפעילות תתבצע על פי דין.

עוד נקבע בפתח הדברים כי אין בידם תשתית משפטית מספקת לקביעה שהרב לאו מצוי בניגוד עניינים שאינו מאפשר לו למנות את ההרכב העוסק בהקדשות בירושלים. אמנם נטען כי קרובים ומקורבים שונים של הרב הראשי ממלאים תפקידים בהקדשות השונים בירושלים, אולם התפקידים הם מוגבלים ומצומצמים, ועל כן אין ניגוד עניינים המצדיק הטלת מגבלה בענייני שיבוץ.

בהמשך המכתב כותבים שני הבכירים במשרד המשפטים, כי אין להתעלם מכך שהטענות החריפות הועלו על ידי הייעות המשפטי לשיפוט רבני, וכי עצם העובדה שהרב הראשי והייעוץ המשפטי חלוקים בשאלה האם מניעים פסולים היו כרוכים בהחלטה, היא כשלעצמה מדאיגה ביותר ואין להקל בכך ראש.  לצד זאת קבעו כי מכלול הנסיבות הקשורות במינוי שנעשה מעלה קשיים משפטיים שעשויים לעלות לגדי פגם משמעותי בהפעלת הסמכות המנהלית, ועל כן על הרב הראשי לשקול מחדש את המינוי.

בין הקשיים המשפטיים שמעלים עו”ד נזרי ועו”ד קמיניץ, נטען כי הרב לאו מינה את הרב יקותיאל כהן כאב בית הדין להרכב הקדשות, דיין עמית שתאריך סיום תקופת כהונתו בעוד שנה, בה בשעה שהמידע לא היה בפניו של הרב לאו שסבר כי תום תקופת כהונתו הוא בעוד כשנתיים. דבר זה משמעותי לאור הוראות החוק המגבילות את המינוי לגיל 75, מה שמגביל את תקופת כהונתו לשנה וחמישה חודשים בלבד מיום המינוי.

קושי משפטי נוסף שאותו מעלים במכתבם הוא מינויו של הדיין הרב אושינסקי ששימש כדיין בית הדין בחיפה, והועבר באופן זמני לבית הדין האזורי בירושלים. בשל כך נטען כי הוא אינו יכול לשמש בתפקידו כדיין זמני, כשבמקביל מציין עו”ד נזרי כי באמצע חודש אדר א’ הוא שלח מכתב לרב הראשי הנוגע להעברות דיינים למקום אחר דרך קבע בתקופת בחירות, דבר שאינו אפשרי.

משכך, נטען במכתב כי הרכב ההקדשות שנקבע בבית הדין בירושלים במקומו של הרכב ההקדשות שכיהן בתפקיד במשך כמה שנים, הינו הרכב זמני וחולף, דבר שלא עומד בקנה אחד עם הדרישות המהותיות הכרוכות בתפקיד, וגם לא עם עמדתו של הרב לאו עצמו שטען כי יש לחתור למנות הרכבים קבועים המשתייכים לבית הדין הרלוונטי.

משכך, כתבו סגניו של היועמ”ש, כי במציאות הנוכחית של ההקדשות בירושלים, ובכך שיש קושי להחליף הרכב קבוע בהרכב המדובר, ולאור הקשיים המשפטיים המשמעותיים שעולים, הם סבורים כי על הרב הראשי לשקול מחדש את ההחלטה על שינוי הרכב ההקדשות בירושלים, וכי מוצע שההרכב הקודם שהיה יישאר בתפקידו. לחילופים מציעים במשרד המשפטים לשקול מינוי שני הרכבים בירושלים לאור מורכבות וריבוי ההקדשות, כך שישאר ההרכב הקודם ויהיה הרכב חדש שימונה, אולם יקבע מנגנון בעניין אופן ניתוב התיקים. “במצב הזמני שנוצר רצוי להורות על המשך פעילותו של ההרכב הקודם לכלל ההקדשות בירושלים” כתבו נציגיו של היועמ”ש. בסיום מכתבם גם דרשו כי לעת הזו לא ימונה מפקח על ההקדשות בבתי הדין הרבניים מי שלא נבחר לתפקיד ייעודי זה במכרז, ובאם תיהיה כוונה למנות מפקח, זו תיהיה לאחר התייעצות מקדימה עם לשכת היועמ”ש.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד בנושא

עוד מהכותב