זה התחיל לפני למעלה משנה, כאשר בתקשורת דווח אודות תקלה ארצית בבנקטים (מכשירים אוטומטיים) של בנק הפועלים, במסגרתה נטען כי לקוחות שניסו למשוך מזומנים חויבו בסכום ניסיון המשיכה ועמלת המשיכה, למרות שבשל תקלה במכשיר, המשיכה לא בוצעה והלקוחות לא קיבלו בפועל את הכסף.
בעקבות מידע זה פתח הפיקוח על הבנקים בבדיקה לגבי אופן הטיפול של הבנק בתקלות האמורות. בהסתמך על ממצאי הבדיקה דרש הפיקוח מהבנק לאתר את הלקוחות שנפגעו מהתקלה ולפצותם, ולנקוט בצעדים כדי לוודא שהתקלה לא תישנה. בנוסף, הטיל הפיקוח על הבנק עיצום כספי בסך של כמיליון וחצי שקל (1,575,000 ₪).
מהבדיקה שביצע הפיקוח על הבנקים עלה כי מרבית פעולות המשיכה היו תקינות וכי בעת כשל במשיכה בוצע לרוב זיכוי אוטומטי על ידי מערכות הבנק. עם זאת, במקרים שבהם התרחשה התקלה, הבנק לא הודיע ללקוחות עליה, לא פעל באופן יזום לאיתור הלקוחות שלא זוכו באופן אוטומטי ולא דאג להשיב את מלוא הכספים והעמלות שנגבו בגין השירות שלא ניתן בפועל. במקרי הכשל שנמצאו, נמצא כי התנהלות הבנק לא עלתה בקנה אחד עם הוראת ניהול בנקאי תקין מס’ 433 (רישום שגוי בחשבון הלקוח) ועם סעיף 9י לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ”א-1981 העוסק בגביית עמלות.
לאור ממצאי הבדיקה, הורה הפיקוח על הבנקים לבנק הפועלים לפעול לאיתור כלל הלקוחות אשר לא קיבלו כספים בעת משיכת המזומנים, וזאת במשך שבע השנים האחרונות.
בנוסף לדרישה להחזיר את הכספים ללקוחות, ובעקבות ההפרות האמורות, הטיל הפיקוח על הבנקים על בנק הפועלים עיצום כספי בגין הפרת הוראת ניהול בנקאי תקין מס’ 433, ובגין הפרת סעיף 9י לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), בסך כולל של 1,575,000 ₪. הסכום נקבע לאחר שבוצעה הפחתה של 10% מהסכום המקסימלי הניתן לגביה כנגד הפרות אלה בהתאם לכללי ההפחתה שנקבעו בדין.
במקביל, הפיקוח על הבנקים פתח בבדיקה בכלל המערכת הבנקאית לגבי אופן הטיפול של הבנקים האחרים בתקלות במכשירים אוטומטיים.
ד”ר חדוה בר, המפקחת על הבנקים: “כבכל סביבה עסקית גם בתחום הבנקאות קיימים סיכונים תפעוליים ולא ניתן למנוע בצורה מוחלטת קיומן של תקלות. עם זאת, הציפייה הפיקוחית היא שמערכות הבנק, עובדיו ומנגנוני הבקרה יפעלו באופן שוטף לאיתור תקלות אלה בזמן אמת, וכי בהתממש תקלה, הבנק יפעל באופן ייזום לזיכוי הלקוחות והפקת לקחים לשיפור השירות”.
תגובות