טביעות האצבע של לפיד ניכרות במהלכים האחרונים

יש שיקראו לזה מלחמת מוחות, אחרים יגדירו זאת כמלחמת אגו, מה שבטוח שהמהלכים האחרונים של ‘כחול-לבן’ אל מול הליכוד, הם לא של טירונים פוליטיים.

אם צריך לשים את האצבע עד כמה השפעתו של יאיר לפיד ב’כחול לבן’ היא אבסולוטית, אפשר לראות זאת בהודעה שיצאה אמש בצאת החג ושבישרה על אי הכוונה להיפגש עם צוות המו”מ של הליכוד ופועל יוצא גם ביטולה של פגישת גנץ נתניהו. “לא בשלו תנאי הסף לקיום מפגש יעיל נוסף של צוותי המו״מ”, נכתב בהודעתם.

כל זה קורה אחרי ששעות בודדות טרם התקדש החג, גנץ נענה לפנייתו הטלפונית של נתניהו, והסכים לקיום פגישה וכן לפגישה נוספת של צוות המו”מ. אז מה קרה בכל זאת באותם יומיים שהמפלגות היו מנותקות קשר האחת מהשניה? אם רוצים, אפשר ללמוד זאת ממה שקרה לפני שבוע.

כאשר גנץ הוכנס לחדר אחד עם נתניהו בתיווכו של הנשיא ריבלין, התוצאה הייתה נראית טובה. כמה טובה? מספיק בשביל הודעה משותפת לשתי המפלגות. “השניים שוחחו על הדרכים לקדם את אחדות ישראל, וסיכמו על פגישה נוספת, וכן פגישה של צוותי המו”מ, נאמר באותה הודעה. הודעה משותפת נוספת יצאה בחלוף חמש דקות, בה נכתב כי צוותי המו”מ יפגשו למחרת היום. ואז חלפה שעה, ויצאה לה הודעה נוספת, הפעם של בני גנץ אל חבריו להסיעה. “הדרך לאחדות עוברות דרך מהות ודרך מה שהבטחנו לציבור, אין לנו כוונה לוותר על הובלתנו, עקרונותינו, או השותפים הטבעיים שלנו לדרך זו”. ההודעה נכתבה בשמו של גנץ לח”כים, אולם רבים מתקשים שלא לראות בה את טביעות האצבע של יאיר לפיד.

ואת אותן טביעות אצבע ניתן לראות גם בהחלטה של ‘כחול-לבן’ אמש בצאת החג, כאשר התפרסמה לה ההודעה על ביטול הפגישות שתוכננו.

לא בכדי בליכוד מפנים אצבע מאשימה ללפיד שמזוהה כחולייה החזקה ב’כחול לבן’. נתניהו שועל פוליטי וותיק ומנוסה, לא באמת סופר כשחקן פוליטי את גנץ, גם לא את גבי אשכנזי, ויתר חבורת ‘כחול לבן’ שעוד לא טעמו טעם פוליטי מהו. אפילו את יעלון הוא לא שם במשבצת של פוליטיקאי משופשף, אולם בכל הקשור ללפיד, הוא יודע שעומד מולו יריב קשה ולא פראייר.

לרעתו של נתניהו משחקת העובדה שלפיד הוא לא רק שחקן פוליטי טוב, אלא גם אדם שמבין בתקשורת. לפיד יודע לקרוא את נתניהו, ולרוב הוא קורא גם את צעדיו העתידיים. וכשנתניהו לא החזיר את המנדט לריבלין כבר בערב ראש השנה (כפי שהיה תכנון מוקדם), לפיד הבין שנתניהו עושה זאת כדי לנצל את יום רביעי ולהיחלץ מכותרות השימוע אצל מנדלבליט, ולהעביר את מרכז הפוקוס אל החזרת המנדט לנשיא.

משום כך בחרו ב’כחול לבן’ לספר שעוד לא הבשילו התנאים, מה שמלמד שלא פוסלים המשך של ישיבות מו”מ, אולם אלו התרחשו רק לפי הספר וההוראות של לפיד ולא של נתניהו.

ולבל תטעו, לא מדובר פה במשחק טקטי שבסופו הקמת ממשלת אחדות שבראשה נתניהו, לפיד מבין טוב יותר מכל אחד אחר את הסיטואציה שנוצרה, ולפיה גם גנץ לא יכול להקים ממשלה, ובמקרה שכן יקים, לפיד לא יקבל את אותה הבטחה לרוטציה. לפיד קורא את המפה הפוליטית, את תוצאות הבחירות ואת מה שצופן העתיד. אם נתניהו מקים ממשלה, במקרה הטוב לפיד יחזור לתפקיד שר אוצר, ולמלכודת הדבש ההיא הוא ממש לא רוצה לחזור.

מנגד, לפיד מבין ש’כחול לבן’ די מיצתה את מאגר המצביעים שלה. ההישג הגדול שלה בבחירות הקודמות, לא שיחזר את עצמו והיא ירדה במספר המנדטים. כעת זה שלב הירידה בתמיכה וחזרה אל המקורות. אם וכאשר נלך לבחירות שלישיות במספר, אל תופתעו אם תגלו את ‘כחול לבן’ מתפרקת, ואת ‘יש עתיד’ חוברת למפלגה כמו ‘ישראל ביתנו’, מתוך הבנה שלשתי המפלגות רב המחבר על המפריד. לפיד וליברמן נכוו מנתניהו ורוצים בהרחקתו מהזירה, שניהם מובילים קו אנטי חרדי, ובמובן האחד משלים את השני לגבי קהל היעד.

אולי יש בשורות האחרונות כדי להקדים את המאוחר, ואולם הבחירות האחרונות לימדו אותנו ששום דבר לא מוקדם, ובוודאי עם תוצאות הבחירות מלפני שבועיים, והמו”מ העקר שמתנהל מזה שבוע.