היועץ המשפטי לממשלה עו”ד אביחי מנדלבליט נשא הבוקר דברים בכנס ‘בשבע’ שם הגיב לדברים שהשמיעו באזור ‘כחול לבן’ על כך שהחקירה על המימד החמישי – חברה שבה עמד בראש בני גנץ, היא חקירה פוליטית.
מנדללביט אמר: “בחרתי למקד את דבריי בנושא מרכזי שעומד לאחרונה על סדר היום הציבורי, ובעיניי הוא כבד משקל ומשמעותי ביותר. הכוונה היא לנושא העצמאות של מערכות החוק והמשפט במדינת ישראל והטענה משוללת היסוד שנשמעת לאחרונה כי הייעוץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה פועלים כביכול משיקולים שאינם ענייניים, או אף חמור מזה – חלילה, משיקולים פוליטיים. הטענה הזו היא כמובן חמורה מאוד”.
הוא גם התייחס על המתיחות שיש בינו לבין שרי הממשלה וראש הממשלה. “אנחנו לא קובעים את המדיניות – זהו תפקידה של הממשלה ושל חבריה השרים. אנחנו גם לא מחליפים את הדרגים המקצועיים – מנכ”לי המשרדים, ראשי זרועות הביטחון, מנהלי יחידות במשרדי הממשלה השונים, וכן הלאה – הם אלו שאמונים על גיבוש העמדות המקצועיות ועל יישום החלטות המדיניות של הממשלה. תפקידו של המשפטן הוא לסייע לכל אלה – שרי הממשלה והדרגים המקצועיים – להגשים את מדיניות הממשלה בגבולות הדין. וכך אני פועל מהיום הראשון שלי בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה”.
מנדלבליט התייחס גם לנושא ‘מסמך הרפז’, ואמר: “צריך לכבד את הפסיקה של בתי המשפט, גם כאשר עמדת המדינהנו לא מתקבלת. למרבה הצער, כך גם ראיתי לאחרונה שמושכלת היסוד הזו – של חובת כיבוד שלא מכבדים את הפסיקה, בפרט פסיקתו של בית המשפט העליון, של בית המשפט העליון, הולכת ומתערערת על-ידי גורמים מסוימים. גם ביחס לענייני שלי. הדבר התעורר, בין היתר, בהקשר האישי שלי – הנוגע לפרשה המכונה “פרשת מסמך הרפז”. התייחסותי המפורטת לטענות שעלו ביחס להתנהלותי בפרשה הוצגה הן בפני ועדת האיתור, בראשות נשיא בית המשפט העליון השופט אשר גרוניס, והן בפני בית המשפט העליון, שדן באופן חריג בהרכב מורחב של חמישה שופטים בעתירות הקשורות למינוי שלי לתפקיד. חמשת חברי ועדת האיתור סברו כי אין בטענות שעלו נגד התנהלותי בפרשת מסמך הרפז כדי למנוע את המינוי שלי לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. כך גם סברו כל חמשת שופטי בג”ץ שדנו בעתירותה נגד המינוי ובחנו את כלל הטענות נגדי, ובפרט לרבות אלו הנוגעות לבפרשה זו. בפסק הדין נקבע , אשר מצאו כי החקירה בענייני נסגרה בחוסר אשמה; כי לא נפל רבב בהתנהלותי; וכי לא נפל פגם במינוי”.
מנדלבליט הבהיר כי הנושא נבחן למעשה פעם שלישית, במסגרת הבקשה שהוגשה ע”י עיתונאים להסרת צו איסור הפרסום על השיחות שהוקלטו בלשכת הרמטכ”ל בקשר לאותה פרשה. בפסק הדין שניתן בבית המשפט העליון נדחתה פה אחד הבקשה להסרת הצו, זאת לאחר שהשופטים עיינו בתמלילי השיחות עצמן והיו מודעים היטב לכלל הטענות הממוחזרות הנשמעות כיום בתקשורת. “אין בכוונתי להרחיב בנושא, אולם הבאתי הדברים כדי להראות שבמדינה דמוקרטית, שבה שלטון החוק עומד כערך עליון, ישנו אך ורק מוסד אחד מתאים לבירור טענות שכאלה, שאת הכרעותיו חובה על הכול לקבל – זהו בית המשפט העליון”.
בנוגע לפרשת ‘המימד החמישי’ אמר מנדלבליט: “אבקש להתייחס אליו הוא החלטת מ”מ פרקליט המדינה מהימים האחרונים לפתוח חקירה בנושא חברת “המימד החמישי”, אשר נטען כי היא נובעת כביכול משיקולים פוליטיים, ולא היא. אומר לכם במה דברים אמורים. מבקר המדינה פרסם דוח ביקורת, בין היתר, בנושא התקשרות המשטרה עם חברת המימד החמישי”
“לאחר שדוח מבקר המדינה פורסם, ובמסגרת בחינת פניות שהתקבלו אצלנו בנושא, ביקשנו ממשרד מבקר המדינה לקבל לידנו חומרים הקשורים לאותה התקשרות של המשטרה עם חברת המימד החמישי, זאת כדי לשקול האם יש הצדקה לבדוק את הדברים במסגרת פלילית. עד לחודש ינואר השנה עוד המשכנו לקבל, לבקשתנו, מסמכים ממשרד מבקר המדינה, שהיו דרושים לנו לצורך גיבוש החלטתנו. לאחר קבלת החומר מידי משרד מבקר המדינה ולימודו על ידי פרקליטות המדינה, קיימתי בפניי ישיבה בנושא. בישיבה זו, שהתקיימה לפני כחודש, בשלהי חודש ינואר, הוצגו בפניי עמדות נציגי הפרקליטות וכן גורמים נוספים וממה שהוצג בפניי עלו שני דברים: הראשון הוא שלפי חומר הראיות הקיים אין נבחר ציבור מעורב בפרשה, והשני הוא שהנושא טרם בשל להכרעה סופית משום שיש עוד דברים שנכון לברר לפני קבלת החלטה. לפיכך קבעתי בפניי ישיבה נוספת בנושא, וזאת לסוף חודש פברואר”.
“ביני לביני, ולפני הישיבה הנוספת שהייתה קבועה בפניי, מ”מ פרקליט המדינה נדרש לדברים וגיבש עמדתו בעניין. הוא הציג בפניי שוב כי אין נבחר ציבור מעורב בעניין, וכן הציג בפניי את עמדתו כי לאחר הידרשותו לדברים, הוא סבור כי ניתן לקדמם. לפיכך, כפי שגם פורסם, הודעתי כי מדובר בנושא שעל פי הנהוג מוכרע בפרקליטות המדינה ולא על ידי היועץ המשפטי לממשלה, ונכון שכך יהיה. באותו היום הודיע מ”מ פרקליט המדינה כי החליט לפתוח בחקירת משטרה.
אני משוכנע, ואני רוצה להגיד את זה כאן בצורה ברורה, כי ממלא מקום פרקליט המדינה איננו פועל מתוך שיקולים פוליטיים. זוהי טענת כזב.היא נועדה לפגוע באמון הציבור בפרקליטות, ויש לדחות אותה בכל תוקף. אני גם רוצה לומר פה בצורה הברורה ביותר – ממלא מקום פרקליט המדינה ואני נחושים לעבוד בשיתוף פעולה מלא למען קידום שלטון החוק במדינה, ולמען ביצור מעמדה העצמאי של התביעה הכללית”.
תגובות